אדם שנפטר בבית אבות, השאיר מאחוריו משהו שגרם לכל האחיות להזיל דמעה

קשישים בבתי אבות מצפים בשקיקה למבקרים, או לפחות לשיחות טלפון מבני משפחתם, אך לעתים קרובות הם מתאכזבים. כשהקשיש הזה נפטר, וחדרו סודר ואורגן, האחיות מצאות משהו שנגע לליבם באופן יוצא דופן…הן הזילו דמעה…

אדם שנפטר בבית אבות, השאיר מאחוריו משהו שגרם לכל האחיות להזיל דמעה.


בין יתר החפצים שלו,זכרונות כל חייו, מצאו את השיר הזה:


מה אתן רואות אחיות,מה אתן רואות?
מה אתן חושבות,כשאתן מביטות בי?
זקן נרגן, לא חכם במיוחד
מה אתן חושבות,כשאתן מביטות בי?
זקן נרגן, לא חכם במיוחד
ללא כל תחביב, עם עיניים מרוחקות?
שמזונו מטפטף על בגדיו והוא איננו מגיב כלל

כשאתן אומרות בקול רם,"אשמח אם לפחות תנסה!"
שנראה כי כלל אינו מבחין, בדברים שאתן עושות
ומאבד לנצח…גרב או נעל?
שלא מתנגד,לכל מה שאתן עושות,
רחצה ואכילה ימלאו את יומי?
זה מה שאתן חושבות?זה מה שאתן רואות?
אז פקחו את עיניכן,אחיות,אינכן מביטות בי
אומר לכם מי אני, כשאני יושב כאן דומם.
כשאני מציית לפקודתכן, ואוכל רק שאתן אומרות
אני הבן הקטן מבין 10 אחים ואחיות,עם אב ואם
אחים ואחיות,שאוהבים אחד את השניה
נער צעיר בגיל 16, בלי כנפיים על רגליו
חולם שאת אהובתו,יפגוש בקרוב
חתן בן 20, שליבו מחסיר פעימה
זוכר את השבועה, שינצור לעד

בגיל 25, עכשיו, יש לי בן צעיר משלי
שזקוק להשגחה, ובית בטוח ושמח
גבר בן 30,בני גדל במהירות
קשורים אחד בשני, בקשרים שיחזיקו לנצח
בגיל 40, ילדיי הצעירים בגרו ועזבו
אך האישה שלצידי, רואה כי אינני מתלונן
בגיל 50,תינוקות משחקים בין רגליי
ושוב אנו יודעים ילדים,אהובתי ואני
ימים חשוכים נופלים עלי,אשתי נפטרה
אני מביט בעתיד, מבועת ומפוחד
שהרי כל בני הצעירים,הם אבות בעצמם
וחושב על השנים, והאהבה אשר ידעתי
עכשיו אני אדם זקן, והטבע אכזר
גורם לאנשים זקנים להראות כטיפשים
הגוף,כפוף,חסד וחוסן אינם מנת חלקי
כעת ישנה אבן,במקום שהיה פעם לבי
אך בתוך הגוויה הזקנה ישנו עדין איש צעיר
ועכשיו ושוב, לבי החבוט מתנחשל
אני זוכר את ההנאה,וזוכר את הכאב
וחושב על השנים,כה מעט,שעברו כה מהר
ומקבל את העובדה המהממת ששום דבר לא לנצח
אז פקחו עיניכם,אנשים,פקחו וראו
לא אדם זקן ונרגן
הביטו קרוב יותר,ראו אותי!

אדם שנפטר בבית אבות, השאיר מאחוריו משהו שגרם לכל האחיות להזיל דמעה.