בנה התלונן כי נדקר משיח קוצני. ימים לאחר מכן, הרופאים חושפים תגלית מחרידה…

הסיוט הנורא ביותר של אמא הוא כשהילד שלה חולה, אך זה אף גרוע יותר כשאי אפשר לעשות דבר בנידון!

מנדי סוזן סמית אספה את בנה זכארי מבית הספר כשהוא התלונן על סרפד ברגלו וגירוד בעיניו. ביום הבא, הפריחה התפשטה לכל גופו והחום עלה.


בנה התלונן כי נדקר מסרפד. ימים לאחר מכן, הרופאים חושפים תגלית מחרידה...


הרופאים חשבו בתחילה שמדובר בסוג של זיהום וויראלי, אך התרופות שנרשמו עבורו לא עבדו והסימפטומים החריפו. עיניו היו אדומות כדם ושפתיו החלו להסדק ולהתקלף. הרופאים גילו שזכארי לוקה ב-SJS (תסמונת סטיבן ג'ונסון). זה,פשוטו כמשמעו, שורף אותך מבפנים. הוא נטל תרופה בשם (lamotrigine (lamictal עבור מיגרנות.

בנה התלונן כי נדקר מסרפד. ימים לאחר מכן, הרופאים חושפים תגלית מחרידה...

" לא העלנו על דעתנו שמה שמתרחש עם זכארי היא תגובה אלרגית כיוון שהוא נטל את התרופה במשך 12 ימים. לכן חשבתי בוודאות שאם הוא היה אלרגי לתרופה היינו מבחינים בסימפטומים כבר מהיום הראשון שנטל את התרופה. נתתי לו את הדבר שכמעט הרג אותו ולא היה לי מושג", היא כותבת בפייסבוק.

לאחר מכן הוא נשלח לבית החולים לילדים בטסונס למשך 4 ימים, ובכל יום שעבר הסימפטומים החריפו יותר ויותר, מותירים את הוריו עם מעט מאוד תשובות.

בנה התלונן כי נדקר מסרפד. ימים לאחר מכן, הרופאים חושפים תגלית מחרידה...

דרמטולוגית שערכה ביופסיה לעורו, אישרה עבור מנדי שהוא לוקה ב-SJS ושזה הפך ל-TENS. כשההורים המודאגים שאלו אותה אם בנם יהיה בסדר, היא השיבה "אני לא יודעת. הוא ילד קטן וחולה מאוד".

הילד הוטס במשך שעתיים וחצי לבית חולים אחר בו קיימת מחלקת כוויות שם היה הצוות מנוסה יותר בהתמודדות עם SJS/TENS. בנקודה זו, זה החמיר כל כך עד שהעור של זכארי השתלפח והתנפח עד שכבר נשר. הוא צרח ובכה במשך כל הנסיעה.

מנדי אומרת:"כהורה, אין דבר יותר נורא בעולם מאשר לראות את ילדך סובל וחולה כל כך, ואין שום דבר שתוכלי לעשות בנידון".

ברגע שהגיעו, הרופאים הרדימו את זכארי ותכננו ניתוח כדי להסיר את עורו, ולאחר מכן יעטפו אותו בחומר רפואי הנקרא biobrane בזמן שעור חדש יצמח תחתיו.

טרם הניתוח, מנדי אמרה לבנה "כמה היא אוהבת אותו והבטיחה לו שהכל יהיה בסדר", לפני שנשקה לו.

בנה התלונן כי נדקר מסרפד. ימים לאחר מכן, הרופאים חושפים תגלית מחרידה...

"מספר שעות לאחר מכן הורשיתי להכנס לחדר הטיפול הנמרץ ולראותו. הוא היה בתרדמת, עטוף כולו מכף רגל ועד ראש, וצינורות בכל מקום, עם מכונת הנשמה. הייתי ממוטטת. הייתי כה נסערת שפשוט לא יכולתי להאמין למה שמתרחש. השאלה היחידה שיכולתי לשאול את הרופא הייתה "האם הוא ישרוד?" וכשהתשובה שלו הייתה "אני לא יודע" זה הרג אותי אפילו יותר. נזקקתי לוודאות. רציתי לשמוע "כן, הוא יהיה בסדר".

במלון ליד בית החולים בו שהו, מנדי ראתה את ספר התנ"ך מונח על השידה ופתחה ב-john 9, היה זה פסוק המתאר כיצד ישו ריפא איש עיוור ע"י זריית בוץ בעיניו ואז אמר לו ללכת לשילוח ולשטוף את זה, כך הושבה לו ראייתו.

היה זה שם וברגע ההוא בדיוק שמנדי קיבלה את הוודאות לא נדקקה:"ידעתי שזה האל שאומר לי, 'אני מטפל בזה, שימי בי את מבטחך ואני אדאג לכך" וזה היה בדיוק מה שעשה.

בנה התלונן כי נדקר מסרפד. ימים לאחר מכן, הרופאים חושפים תגלית מחרידה...

90% מגופו של זכארי היה נגוע. הייתה לו גם דלקת בריאות. הוא היה חולה מאוד אך לאחר חודש הוא היה חי, ער, ומחלים כהלכה!

זכארי סיפר להוריו שבזמן שהיה בקומה, למעשה לא ישן, ושמלאך חזק בשם שמשון אחז בזרועותיו, ושאף ראה את "סבתאל'ה פאטסי" שנפטרה. הוא אמר ששכב בחיקה והיא גרדה את גבו.

בנה התלונן כי נדקר מסרפד. ימים לאחר מכן, הרופאים חושפים תגלית מחרידה...

"אם זו אינה מלאכת האל אז אינני יודע מה כן. אני יודע שכולנו חושבים ששום דבר כזה לא יכול למעשה לקרות לנו או לילדנו, אבל זה בהחלט יכול. אי אפשר לדעת באיזו סיטואציה תמצאו את עצמכם, אך לא משנה מה היא, השאירו זאת בידי האל. הוא גדול ונאמן והוא יהיה שם"

"אני מקווה שהתמונות הללו לא יטרידו אף אחד, כיוון שבהתחלה לא התכוונו שאיש מלבד המשפחה יראה אותן, אך אינני יכולה שלא להראות את יצירת האל. הוא לקח את הסיוט הגדול ביותר שלנו והפך אותו לברכה. לא רק שזכארי החלים, אך גם לא היו אף סיבוכים בטווח הארוך. לעולם אל תקחו את בריאות ילדכם כמובן מאליו כיוון שהכל יכול להשתנות בדקה. זכארי הוא לוחם ה-SJS שלנו ואנו אסירי תודה שיש לנו אותו".

בנה התלונן כי נדקר מסרפד. ימים לאחר מכן, הרופאים חושפים תגלית מחרידה...