אב זועם מקבל את בתו בחזרה 8 חודשים לאחר שנמסרה לאימוץ ללא רשותו
הוא גילה שלאחר לידת בתו היא נשלחה למדינה אחרת (בארצות הברית) לחיות עם משפחה שונה.
כריס עמנואל מעולם לא חדל לאהוב את בתו, אפילו לאחר שנלקחה ממנו ונמסרה לאימוץ כנגד רצונו.
האב בן ה-25 נלחם בבית המשפט בכל צעד בדרך, אבל זה היה קרב די אבוד מראש.
ואז, קרה משהו נפלא. זהו סיפור על גבר שהשקיע הכל בקרב נואש על זכויותיו של אב.
הכל החתיל כשחברתו של עמנואל נכנסה להיריון
הם חיו באייקן, דרום קרוליינה, וחברתו של עמנואל הייתה שונה מנשים אחרות עמן יצא בעבר. הוא הסביר לחדשות ABC שהיא הייתה נשית מאוד, ועם זאת אהבה לבלות ולשחק ביליארד. בנוסך, היא רכבה על סוסים בהצטיינות.
״מעולם לא פגשתי מישהי כזו אבל בהחלט נהניתי מהרגעים שלנו יחד״, מספר עמנואל.
כשגילה שחברתו בהיריון, עמנואל היה בעננים
למרות ששניהם מגיעים מרקע שונה, הוא היה מוכן להתחייב ולנסות לגרום לזה לעבוד. הם אפילו שוחחו על נישואין.
״הייתי מאושר, מי לא היה מאושר? זה היה ילדי הראשון באותו הזמן, אתה מבין, אני הולך להיות שם בשבילו. אנחנו הולכים לעשות כל מה שאנחנו צריכים לעשות״, אמר עמנואל.
בכל מקרה, לא כולם היו מרוצים מהמצב כפי שהיה
כשהפגישה המיוחלת בין 2 המשפחות לא עבדה כמתוכנן, עמנואל חשד שאולי הגזע שלו הוא הבעיה.
״כאילו, לשמוע על גזענות ולהרגיש אותה הם שני דברים שונים. זה כמו לקבל אגרוף בבטן״, אומר עמנואל. ״הדבר המטורף ביותר בסיפור הוא שכשהמפגש נגמר היא הבטיחה לי שזה לא ישנה דבר ושאנחנו נגדל את הילדה שלנו יחד״
בסופו של דבר, חרף ההבטחות שניתנו, זה לא שינה כלום
כשבתו של עמנואל נולדה, חברתו העמידה את התינוקת לאימוץ והוא סירב. הם הבטיחו לספר לו מתי התינוק מגיע כדי שיהיה שם בלידה. בכל מקרה, במציאות, הוא אפילו לא ידע על הלידה אלא שבוע לאחר מכן כששליח הופיע בפתח ביתו למסור לו את העדכון.
נאמר לו שהתינוקת נולדה ושהיא כבר מוכנה להימסר לאימוץ במדינה אחרת (בארצות הברית)
הניירת הייתה מוכנה וההחלטה נתקבלה. חלומו של עמנואל להפוך לאב נמחץ ונמוג.
״בתי נגנבה ממני. דרשתי את זכויותיי. הזכויות שלי נלקחו ממני. אבל לא רק זה, אלא שכעת עלי לוהיכח את עצמי עבור בתי״, אמר עמנואל.
בדיוק אז החל הסיוט האמיתי
למשפחה המשפחה המאמצת המיועדת נאמר כי אב המשפחה כבר מחוץ לתמונה, אבל בראשו של עמנואל, זה היה כה רחוק מן האמת. כמה שרצה להיות אב, החוק לא אפשר לו את זה. נדרשו לעמנואל 3 חודשים של מלחמה בבית המשפט לפני שהצליח סופסוף להכניס את בתו לביתו.
זה היה מאבק ממושך
עבור אבות רבים שמנסים לזכות במשמורת בבית המשפט, דברים לעתים קרובות משתבשים. עמנואל היה אחד מאותם ברי מזל, אחרי כל מה שעבר, אבל זה בהחלט לא נראה כך בתוך התהליך.
אנחנו לא יכולים לדמיין כמה סטרס ומתח חוו כל המעורבים, שלא לדבר על ההוצאות הכספיות. תשלום לעורכי דין ומלחמה בבית המשפט לענייני משפחה אינו עניין זול.
״כל שיכולתי לעשות היה ליפול על ברכיי, ובכיתי והודיתי לאלוהים שהצלחתי להביא את בתי הביתה כי כל שרציתי היה לחבק אותה בין זרועותיי״, אמר עמנואל.
אילו עמנואל לא היה מקדים ומוסיף את שמו למאגר השמות של האבות הלוקחים חסות על ילדיהם, איש לא היה יוצא איתו קשר בנושא. הוא היה נותר לגמרי בחשכה.
בבקשה, שתפו את הסיפור הזה עם כל בני המשפחה והחברים שלכם!
