בכל יום, צועד קשיש בן 99 מרחק של 10 קילומטרים. כשתדעו מדוע – לבכם יישבר לרסיסים

גילוי נאות: לא כיף להזדקן. הגוף כבר איננו כתמול שלשום, חברים קרובים הופכים לזיכרונות מעומעמים, ותחושת נוסטלגיה שוטפת את כולכם כשאתם מבינים שימיכם הטובים כבר הרחק מאוחר.

אך עבור חלקנו, הגיל איננו מכשלה. תשאלו את לות׳ר יאנגר.

אשתו ב-55 השנים אובחנה כלוקה בגידול בראשה לפני תשע שנים, והוא החליט כי דבר לא ימנע ממנו לראותה. מדי יום.

לות׳ר בן ה-99 הוא הוכחה חותכת לכך שדבר לא יכול לעצור בעד האהבה.

ווייברלי, אשתו, והוא, נשואים 55 שנים ומדי יום ביומו הוא הולך לבקר אותה בבית החולים. כן, קראתם נכון: הולך.

אנשים רבים מציעים לקחתו והוא גם יכול לנסוע בתחבורה הציבורית, אך הוא מעדיף לצעוד.

״יש לי אישה שצריכה אותי. אני לא רוצה לחכות לאוטובוס. אני רוצה לצעוד ולראות את אהובתי״, הוא טוען.

לפני כתשע שנים קיבלה אשתו חדשות מחרידות. ווייברלי אובחנה כלוקה בגידול בראשה והרופאים לא נתנו לה יותר מכמה שנים, היום, 9 שנים מאוחר יותר, היא עודנה בחיים ולות׳ר תמיד שם לצידה.

לות׳ר הפך לידוען מקומי

כורח הנסיבות, הפך לות׳ר לדמות מוכרת בקהילה, ואנשים רבים עוצרים כדי לשוחח עימו.

אך לות׳ר בן ה-99 לא נענה בקלות. לטענתו, עדיף לו להמשיך ללכת, וזה גם מה שעוזר לו לשמור על ראש צלול.

הצעדה הארוכה, 5 ק״מ לכל כיוון מדי יום – איננה מפגן כוח או סיבולת, כי אם הוכחה של ממש לאהבה שטרם כבתה בינו ובין אשתו היקרה.

״היא אישה מקסימה ונוהגת בי ביחס שכל אדם ראוי לו…היא הסיבה לכך שאני ראוי להיקרא גבר״, טוען.

״ובשל כך אני אוהב אותה, היא אגוז קשה. היא איננה חלשלושה…וזו האישה בה תמיד חשקתי״.

בתם של בני הזוג, לות׳יאה, הייתה שמחה אילולא אביה היה מקבל הסעה, לפחות כשמזג האוויר איננו נוח, אך אביה קשה העורף מסרב לשמוע.

״הוא תמיד דאג לה כפי שהוא עושה זאת כעת. הוא אוהב את אימי, ויעשה הכל למענה״, היא משתפת בפתיחות.

למדו עוד אודות סיפורו המרגש של לות׳ר בסרטון הבא: