בנה בן ה-11 נעלם מבלי להשאיר עקבות. 26 שנים מאוחר יותר, האם כותבת את המכתב הזה…

ה-22 באוקטובר, 1989, היה יום שחור עבור האם פאטי ווטרלינג – אולי השחור ביותר בחייה. בנה בן ה-11, ג'ייקוב, נחטף מפתח חנות הנוחות. משפחת ווטרלינג קיוותה והתפללה לשלומו של ג'ייקוב, אך אפילו כעת נותרה השאלה בעינה: מי לקח את הילד הצעיר? והיכן הוא עכשיו?

ג'ייקוב לא נמצא מעולם, ובמשפחתו עדיין אוחזת איכשהו התקווה. הם יקבלו תשובות. אפילו פורטרט של ג'ייקוב, שמנסה לתאר כיצד היה נראה היום, צוייר גם כן. אך ביום הולדתו, 26 שנים לאחר היעלמותו, עוצרת האם פאטי כדי להיזכר בבנה. היא בוחרת לכבד את זכרו במכתב מרגש ליום הולדתו, שחל ב-17 בפברואר. במכתב, היא מביעה את רגשותיה מלאי התקווה כי יום אחד יימצאו כל הילדים הנעדרים, בעזרת "מרכז המשאבים של קרן ג'ייקוב ווטרלינג" ועמותות אחרות. היא גם מקווה שיותר אנשים יתגייסו למגר את ההתעללות והניצול של ילדים. לבסוף, היא מביעה את אהבתה אשר עדיין חיה וקיימת לבנה – יהא אשר יהא.


אם המסר של האמא הזו נוגע גם ללכבם, נא שתפו!

בנה בן ה-11 נעלם מבלי להשאיר עקבות. 26 שנים מאוחר יותר, האם כותבת את המכתב הזה...


"יום הולדת שמח ג'ייקוב!

ימי הולדת אמורות להיות חגיגיים ומסיבתיים, רועשים, בהם כולם חבושי כובעים, עוגה, גלידה, חברים שרים ומביעים משאלות אך עוד לא. לא השנה, שוב. הלוואי ויכולתי לכרוך את זרועותי סביבך בשנית ולחבק אותך חזק! צפיתי בקלטת של יום הולדתך האחרון שוב ושוב מאז נעלמת. שכרנו סוויטה במלון "הולידיי אין" עבור המסיבה שלך. אתה ואהרון התחריתם הלוך ושוב בבריכה וזרקתם האחד את השני למים העמוקים בתורות. זה היה כל כך כיף!

בנה בן ה-11 נעלם מבלי להשאיר עקבות. 26 שנים מאוחר יותר, האם כותבת את המכתב הזה...

אני רוצה שתדע שמאז שנגנבת מאיתנו, אנשים בכל מקום מחפשים, מתפללים ומקווים לשלומך ולתשובות. בסתיו האחרון, 26 שנים מאוחר יותר, חדשות בדבר תשובות הנוגעות לסיפורך זכו לכיסוי בשתי מהדורות חדשות במחוז. זה די מדהים ש-26 שנים לאחר מכן, אכפת לאנשים. ישנם יותר אנשים טובים מרעים בעולם והם עדיין מקווים.

בנה בן ה-11 נעלם מבלי להשאיר עקבות. 26 שנים מאוחר יותר, האם כותבת את המכתב הזה...

אני מאחל שליום הולדתך תשוב הביתה. אנו צריכים למצוא אותך. יש לי משאלה נוספת עבור כל ילד שנמצא בביתו הבטוח כיום, שלעולם לא יצטרכו ליפול קורבן לחטיפה או לניצול מיני מכל סוג שהוא. אנו עובדים קשה במניעה כמו גם בחיפושים כיוון שזה כל כך שגוי…לא הוגן. אני זוכרת כמה אי צדק וחוסר הוגנות הטרידו אותך. גם אותי, זה טורד גם את מנוחתי.


בנה בן ה-11 נעלם מבלי להשאיר עקבות. 26 שנים מאוחר יותר, האם כותבת את המכתב הזה...

אני מקווה ומתפללת שאנשים יזכרו אותך ב-17 בפברואר ואנו מבקשים מכולם שיחבקו חזק את ילדיהם, יאמרו להם שהם אהובים ויפנו זמן לשחק איתם או לקרוא ספרים. המשאלה שלי היא גם שהורים יתמכו בסוכנויות שמסייעות במציאת ילדינו האבודים ויעזרו לקורבנות נוספים. היום, אנו מבקשים מכולם להתנדב, לקחת חלק באירועים, לשלוח תמיכה כספית לשתף האחד את השני במידע הקשור בבטיחות. עבודתנו, שאיננה למטרות רווח, ממשיכה על בסיס יומיומי. לעתים ניצול מיני וחטיפות מופיעים בחדשות, ולפעמים לא, ובכל זאת כולנו מסתמכים על תמיכתם של מומחים בסוכנויות הללו כשאנו זקוקים להם. הם שם בשבילנו. הם צריכים את תמיכתנו גם כן.

בנה בן ה-11 נעלם מבלי להשאיר עקבות. 26 שנים מאוחר יותר, האם כותבת את המכתב הזה...

פעם נוספת היום, ב-17 בפברואר, נדליק את הנרות שלנו, נכין את המזון והעוגה האהובים עליך, ונודה לאל על המתנה שאתה.
אני אוהבים את ג'ייקוב ולעולם לא נחדול מלחפש אותו!
אני מאחלת לך יום הולדת שמח…
אמא
פאטי ווטרלינג"