האישה הזו התגרשה ממנו-אז הוא נזכר מה הוא השאיר בכיור…

גירושין יכולים להיות ממוטטים, ואף גבר לא יודע את זה טוב יותר כמו מת'יו פריי בן ה-36.
הדבר איתו קשה להתמודד לעתים קרובות היא העובדה שהפתרונות לנישואין שלכם הופכים ברורים יותר רק אחרי שזה נגמר. כך גם היה במקרה של מאט.
ברגע שאשתו עזבה אותו, הוא הבחין כי הסיבה לכשלון הנישואין שלו סנוור אותו היישר מן הכיור שבמטבח. זה נכון. הכלים.
זה נראה כל כך לא הגיוני כשמנסחים זאת כך: "אשתי עזבה אותי כיון שלפעמים אני משאיר כלים ליד הכיור", הוא כותב בבלוג שלו. "זה גורם לה להראות מגוחכת; וגורם לי להראות כמו קורבן של ציפיות לא הוגנות".

אך במחשבה שלאחר מעשה, זה לא כל כך רחוק מן האמת.


"לפעמים אני משאיר כוסות משקה משומשות ליד כיור המטבח, סנטימטרים ספורים ממדיח הכלים. זה לא ביג דיל עבורי כעת. זה לא היה ביג דיל עבורי כשהתחתנו. אבל זה היה ביג דיל עבורה".

אולי הוא חשב שהכלים מטופשים. לא היה מדובר ב-4 שניות שזה לוקח כדי לשטוף ספל קפה. זה היה המסר שזה העביר לגבי החשיבות שלה בעיניו.


לעשות את הדברים הקטנים הללו פירושם כי הוא העריך את הזמן שלה והוקיר אותה כבת זוגו. כשמצליחים לראות מבעד למים הזורמים ולסבון, שם מתחילה המשמעות האמיתית של הכלים.

"בכל פעם שהיא נכנסה למטבח ומצאה ספל משקה ליד הכיור, היא התקרבה צעד נוסף לעזוב את הבית ולסיים את הנישואין שלנו. רק שלא ידעתי זאת אז",הוא כותב. "אבל אפילו אם ידעתי, פחדתי שלא אתאמץ מספיק כדי לשנות את התנהגותי וניסיתי לגרום לה לראות את הדברים בדרך שלי בלבד".

מאט משתף אותנו שלזכות לכבוד מן הסביבה הוא ענין אשר נמצא בעדיפות עליונה אצל גברים, אך כעת הוא מבין שהוא ניסה לזכות לכבוד הזה בכל הדרכים הלא נכונות: ע"י התעקשותו שלא לשטוף כפית שבהחלט יכלה לשבת שם עד מחר, ע"י זריקת גרב על הרצפה, או להותיר פירורים על הדלפק רק בגלל שהיה יכול.

הוא לא ניסה להיות אכזרי; הוא פשוט לא הבין את חשיבות העניין- והוא היה די בטוח שהוא צודק לגבי זה.

אבל אתם מבינים, "חשיבות" היא עניין של פרפסקטיבה. כשאנו מתייגים מונחים סובייקטיביים עם אמת אובייקטיבית, אנחנו יכולים לסבך את עצמנו בצרות רציניות.

בנסיון לשמור על גבריותו, מאט מבין כמה ילדותי זה היה באמת.


"גברים אינם ילדים, אפילו אם אנחנו מתנהגים כמותם", הוא מודה.

"אני זוכר שאשתי נהגה לומר לי לעתים קרובות כמה מתיש זה היה עבורה לומר לי כל הזמן מה לעשות. וזו הסיבה מדוע הדבר המדהים ביותר שאדם יכול לומר לפרטנר שלו הוא 'אני אטפל בזה', ואז לקחת אחריות על מה שצריך לקחת אחריות"

הוא תמיד תירץ זאת ואמר לאשתו שאם היא פשוט רוצה שיעשה משהו, שפשוט תאמר לו, למען השם.

" אבל היא לא רוצה להיות אמא שלי", הוא כותב. "היא רוצה להיות בת הזוג שלי, והיא רוצה שאשתמש בכל התבונה שלי כדי ללמוד ככל האפשר כיצד לנהל ולתחזק את החיים שלנו ואת ביתנו. היא רצתה שאבין בעצמי אילו דברים יש לעשות, ואנקוט בשיטות שלי לנהל את המשימות… הלוואי ויכולתי לזכור מה היה כל כך לא הגיוני עבורי באותו זמן".

אתם מבינים, היו לו כמה סיבות לגיטימיות בזמנו לא לשטוף את הכלים,כפי שהוא מציין מפורשות:

ייתכן וארצה להשתמש בזה שוב.
לא אכפת לי אם ספל יושבת בכיור, אלא אם כן אורחים מגיעים.
לעולם לא אטריד את עצמי בספל היושבת בכיור. לעולם לא. זה בלתי אפשרי. זה כמו לבקש ממני להתעניין בסריגה, או להנות מעבודה בגינה. לא רוצה את ענייני הסריגה האלו. וקשה לי לדמיין מצב בו לעשות מטלות סביב הגינה נשמע לי יותר סבבה מלעשות כל דבר שהוא פי אלף פחות מעפן.
אך היה זה רק אחרי שהגירושין היו סופיים, שהסיבה היחידה בגללה היה צריך לשטוף את הכלים-הפכה ברורה.

"ישנה רק סיבה אחת בגללה אפסיק להשאיר את הספל ההיא בכיור. שיעור שלמדתי קצת מאוחר: בגלל שאני אוהב ומכבד את בת זוגי, וזה באמת חשוב עבורה. אני מבין שכשאשר אני משאיר שם את הספל, זה פוגע בה- פשוטו כמשמעו, גורם לה לכאב- כיון שעבורה מרגיש הדבר כאילו אמרתי:'הי. אני לא מכבד אותך או מעריך את מחשבותייך ודעותייך. לא להקדיש ארבע שניות לשים את הספל במדיח הכלים יותר חשוב לי ממך'."

וואו,הנה לכם גבר שמבין את זה. מאט הבין שלא היה אמור לתפוס מדוע אכפת לה מהדברים שעבורו נראים קטנוניים, הוא רק צריך להבין שאכפת לה. נקודה. כיון שאחד הדברים שיראו לה את האכפתיות שלו כלפיה, הוא לשים את הספל במדיח הכלים.

הוא ממשיך:

"האכפתיות שלך כלפיה=לא לזרוק את הכביסה המלוכלכלת שלך על הרצפה".

האכפתיות שלך כלפיה= להשתדל שלא ללכלך את הרצפות עליהם עבדה כל כך קשה כדי לנקות.

האכפתיות שלך כלפיה= לטפל בדברים הקשורים לילד כדי שתוכל להרגע קצת ולא לדאוג משום דבר.

האכפתיות שלך ממנה='הי מותק. יש משהו שאני יכול לעשות היום או לאסוף בדרכי מהעבודה שיקל עבורך את היום?"

האכפתיות שלך כלפיה=מיליון דברים קטנים שכאילו אומרים "אני אוהב אותך" יותר מאשר מילים מדוברות יכולות להביע.

"כן.זה כזה פשוט"

"רוב הגברים לא יודעים שהיא לא נלחמת על הספל", אומר מאט. "היא נלחמת על הידיעה, הכבוד, ההערכה. והאהבה שלו".
ואין זה הדבר עבורו כולנו נאבקים? מאט מציג טיעונים מוצקים כדי לתמוך במקרה של רשימת מטלות בין גבר ואישה, אבל הדלת מסתובבת בשתי הכיוונים, נשים יקרות.

אולי נתקשה לתפוס שהבעלים שלנו צריכים הכוונה ישירה (אבל ממש ישירה, עד כדי הצבעה ספציפית על הנקודה) בתקשורת או תשומת לב פיזית מתמשכת…או מדוע הוא אוהב לצפות בפוטבול בכל יום ראשון… או לשחק את משחק הוידאו הטיפשי ההוא שמשגע אותנו. אבל אנחנו פשוט צריכים לקבל את העובדה שזה מה שהוא אוהב.

אפילו אם לפעמים שיעורים נלמדים מאוחר במערכת היחסים, אף פעם לא מאוחר מדי כדי להתחיל עכשיו.

אם שתי הצדדים ילמדו להעריך את מה שיקר בעיני בני הזוג רק בגלל שכך הדבר, נחווה מעין מצב של אהבה אלוהית ששומרת על הגחלת בכל מערכת יחסים. אם נוכל להסיר עצמנו, את האגו שלנו, מאותם "דברים" כמו כלים מלוכלכים או משחקי וידאו, נתחיל לראות את האדם, ולאהוב אותם נראה ממש כמו לאהוב את מה שהם אוהבים.

כפי שמאט ציין בתבונה, "כשאתם בוחרים לאהוב מישהו, זה בגלל העונג לעשות דברים שמחזקים ומעשירים את חייכם ומקרבים אתכם, יותר מאשר מטלה".

תודה מאט, על שלימדת את כולנו שיעור שיכול לעזור לנו להתגבר על רגעים של 'כלים מלוכלכים עם חיוך ענקי על פנינו.