האישה הזו מאמצת ילדה בת 17 שבילתה 3,739 ימים במשפחות אומנה וב-24 בתים שונים
אם היה עלינו להכין רשימה של העבודות המאתגרות ביותר בעולם, הורות הייתה בטופ 10. גידול ילדים, תחזוקת משק הבית, ועבודה כדי לשלם את החשבונות ולשים אוכל על השולחן אינה משימה קלה עבור כולם.
אבל לא משנה כמה קשה, יש אנשים שמתנדבים לתפקיד הזה – אפילו אם אינם חייבים. אנחנו מכירים אותם כ׳הורים המשמים כאומנה׳.
״רציתי להיות אימא, והתעייפתי מלחכות לגבר הנכון כדי שזה יקרה. הבנתי שאוכל לשמש כבית אומנה לכמה שנים, אסייע לאחד משפחות, ואולי בסופו של דבר אזכה לומר ׳כן׳ לנצח״, אמרה בפוסט שכתבה עבור Love What Matters.
ולאחר 8 חודשי ציפייה, הבקשה שלה אושרה לבסוף.
היא לא רצתה לחכות זמן רב עד לקבלת המקרה הראשון שלה. באותו יום בו אושרה, היא גילתה שישנם שני אחים – אחד בן שנה והשני בן שנתיים, אשר היו זקוקים לבית אומנה.
בין לילה, קייטי הפכה לאם בפעם הראשונה לתינוקות הללו. זה היה ״מפחיד״, אבל זה גם היה ׳כל מה שדמיינה ויותר מזה׳.
במהלך שלוש השנים הבאות, האישה האדירה הזו שימשה בית אומנה ל-16 ילדים. קייטי מודה שהייתה הססנית לגבי קבלת מתבגרים מאחר ושמעה סיפורי בלהה, אבל נקודת המבט שלה השתנתה כשפגשה נערה בשם אקירה.
״קיבלתי שיחת טלפון ב-9 במרץ, 2019, מהעובדת הסוציאלית החביבה עלי. היא אמרה, ׳אני יודעת שאת לא מקבלת מתבגרים, אבל יש לי את הנערה הזו. היא נפלאה, ומשפחת האומנה שלה זקוקה כרגע להפסיקה. מה דעתך רק על סוף השבוע?׳״, נזכרת קייטי.
לפני כן היא אמצה מספר ילדים, כולם מתחת לגיל 5 באותו הזמן, כולל תינוקת שבילתה זמן במחלקת לטיפול נמרץ לפעוטות, אותה היא מכנה באהבה, ׳קטנטונת׳.
קייטי לא הייתה מוכנה לקחת ילד נוסף במשרה מלאה, אבל היא רצתה לעזור, לכן הסכימה.
מסתבר, שהיא קיבלה את ההחלטה הנכונה.
הילדים הקטנים העריצו את אקירה וקראו לה ׳חברה גדולה׳. היא וקייטי העמיקו את הקשר דרך תחומי עניין משותפים כמו הסרט ׳דמדומים׳ ולהישאר ערות עד מאוחר. במשך החודשים הבאים, אקירה נשארה עימה שבוע פה שבוע שם בעודה עוברת בין משפחות אומנה.
לאחר כמעט שנה של היכרות עם אקירה, קייטי החליטה שהגיע הזמן לאמץ אותה על אמת. היא הייתה בת 16 באותו הזמן ותכננה לגור עם קייטי עד שתגיע לגיל 18 החוקי.
״התוכנית הייתה שהיא תישאר איתי עד שתביים את לימודיה בעוד שנה ותוכל לעבור לגור בעצמה, שזה חלק מהתוכנית המדהימה שהמדינה שלנו מנהלת״, אמרה קייטי.
״זה מאפשר לבני נוער לבחור האם הם מוכנים להתחייב לתוכנית עד גיל 22. הם מקבלים בית משלהם, תקציב חודשי, מנטורים, סיוע בעבודה, בלימודים וכדומה. בעיקרון, זה מאפשר להם מעבר איטי וחלק לבגרות במקום לצפות מהם להסתדר בעצמם בגיל 18״.
אך הזמן חלף, והקשר בין השתיים רק התהדק. יום אחד, אקירה שאלה אותי האם היא אי פעם חשבה לאמץ מתבגרת. קייטי הבינה מה עליה לעשות.
שלושה ימים לפני שמלאו לאקירה 17, היא הפכה להולסטין באפן רשמי. אם לא די בכך, קייטי גם אימצה את תומאס באותו היום, לבקשתה של אקירה!
הטקס המרגש נערך בזום. המשפחה שלהם, החברים, והעובדים הסוציאלים שטיפלו בקייס של אקירה נכחו כולם במאורע המרגש.
השלישייה חגגה בצילומים, יחד עם לוחות המציינים את מספר הימים בהם שהו במסגרות אומנה.
כעת כשהסיפור שלהם בחוץ, קייטי מקווה שזה יעורר השראה באחרים לפתוח את הבתים שלהם לילדי אומנה. היא טוענת כי אין צורך להיות עשירים, בעלי משפחה וכדומה.
״אם הייתי צריכה לחכות ל׳זמן הנכון׳, הייתי מפספסת את הילדים האלה. אני מבטיחה לכם, יש ילדים בקהילה שלכם שזקוקים כאן ועכשיו למקום בטוח, ולא אכפת להם מהתקציב שלכם, מזה שיש לכם בית קטן, שאינכם נשואים, או שאתם עדיין מנסים לפענח את כל עניין ההורות. הם זקוקים למשפחות אוהבות, לא מושלמות״, היא מסבירה.
איזה מסר נפלא של חמלה ואכפתיות! הסיפור הזה רק מוכיח שמשפחה אמיתית אין פירושה בהכרח קשר דם; לפעמים, פירושה הוא חיבור של הלבבות.
האם שאבתם השראה מהסיפור הזה? אל תשכחו לשתף את זה עם כל בני המשפחה והחברים שלכם!
