האיש הזה חי על במשך 17 שנים על אי שבנה בעצמו מחומרים ממוחזרים

מעניינים

בזמנים בהם קיומו של כדור הארץ מוטל בסכנה, רק מודעות קולקטיבית של המין האנושי יכולה להצילו. שאדו הבין שעליו לחמוק מחייו הקודמים בעיר ולנהל חיים תוך כדי שימור אזור Widgeon Slough בקולומביה הבריטית, קנדה.

״פשוט התעייפתי מהעיר. התעייפתי מהכיוון אליו צועד המין האנושי ותמיד חשבתי שאני יכול לעשות את זה טוב יותר״, אמר שאדו. האיש הזה ששם לעצמו למטרה להגן על הביצה חי ׳מחוץ למטריקס׳ כבר 17 שנים.

לאורך כל שהותו במקום, הוא הצליח להגן על האזור מפני ציידים ללא רישיון, משטר מקומי, ואנשים שרוצים לזרוק זבל ופסולת כימית.

האי Nowhere (שום מקום) הוא שם משכנו של שאדו. הוא עשוי ברובו מדברים ממוחזרים שנזרקו כמו גזעים ישנים, חביות, ופסולת שמצא צפה על פני המים.

הגינה שלו, לדוגמא, עשויה חביות ממוחזרות המשמות אדניות מאולתרות. לשאדו יש בכל זאת עלויות זעירות שמיועדות לתחזק את ביתו.

למרבה המזל, הוא מצליח לארגן ממון באמצעות מחזור חפצים שהוא מוצא בעת ניקוי הביצה. כמה מחבריו נותנים לו דברים ממוחזרים כמו לוחות עץ, מסמרים, וברגעים מאתרי הבנייה בהם הם עובדים.

באשר לחשמל, שומר הביצה המתבודד משתמש בגנרטורים שפועלים על רוח. שאדו החליט להחליפם בפאנלים סולריים בשל הסכנה במשבי רוח חזקים בעודו חי כפי שהוא חי. הוא חיווט אותם מחדש כדי לקבל את מלוא האנרגיה חרף הימים והעונות בהם תנאי השמש אינם אופטימלים.

כל המבנים באי שום מקום כוללים פאנלים סולריים – אין כבלים או חיווט נראה לעין, מה שמאפשר למבנה לקבל חשמל אפילו בעת סערות.

פרי עמלו הקשה של שאדו הוא מבנה מרשים הצף על המים – המיקום המושלם מאפשר לו גישה לאזור עליו הוא מנסה להגן.

הסדנה שלו גורמת לכך שהמטבח שלו די קטן. הוא מבלה את רוב זמנו בתחזוקה עבור ביתו הצף, מה שהופך את כל הכלים לנחוצים.

כל הכלים של שאדו מסודרים יפה על הקיר. יש לו גם עץ בערה בכל מקום כהכנה לימי החורף הקרים.

אחד החלקים המעניינים ביותר בביתו של שאדו היא הספרייה. היא משמשת גם כמעבדת ביולוגיה בה הוא מבלה זמן רב במחקר.

בחדר הזה מפענח שאדו אילו רעלנים וכימיקלים פוגעים בביצה ובמערכת האקולוגית.

למעלה, אפשר למצוא את חדר האמנות של שאדו בו הוא מבלה זמן בציור ובקריאה. הוא גם משתמש בחדר הזה כמשרדו הראשי.

במהלך החורף, החדר הזה הופך לאולם קולנוע. המדפים של שאדו עמוסים בסרטים רבים בהם אפשר לצפות בכל פעם שהוא משתעמם.

החלק האהוב על שאדו בבית הוא החלל בו הוא מבצע את עבודתו השמאנית, כמו קריאה בקלפים או עבודה על אנרגיה בהגנה וריפוי הביצה.

חלקו החיצוני של הבית הוא המקום בו תמצאו את שאדו בדרך כלל. הוא מתחזק שם את ציליית הקומפוסט שלו, מטפל בגינה הצפה שלו ובלול התרנגולות, ומסנן מים במערכת טבעית שבנה משכבות של קליפות תירס וקוקוס.

פסולת המזון של שאדו מועברת לציליית הקומפוסט שלו בעוד שהמים האפורים (שפכים שאין בהם הפרשות אדם וניתן לעשות בהם שימוש חוזר) חוזרות בבטחה למערכת האקולוגית. שאדו בנה את אי שום מקום כך שיהיה מבנה המתחזק את עצמו, לכן שפע הגנים במקום.

חרף יעדו, הוא עוד לא בנה מערכת סינון ברת קיימא למים לשתייה. בינתיים, שאדו מטפס במעלה ההר כדי להביא מים ממעיין טבעי או משכנו המספק לו מים מאותו מעיין.

גם הנסיעה לעיר היא קשה ואורכת זמן. שאדו שט בסירת משוטים או קיאק כדי להגיע לחוף או משתמש באופניים כדי לרכב כל הדרך לעיר לקנות מצרכים ולעשות סידורים.

לפעמים, החברים שלו והמקומיים מבקרים בביתו ביקור קצר. ובכל זאת, שאדו מעדיף להיות לבדו עם הטבע. ״זה אחד הפגמים שלי, אבל בו בעת, גם אחת המעלות״, הוא חושף.

במבט ראשון, חייו של שאדו אינם קוסמים לאנשים רבים. אבל עבורו, החיים ׳מחוץ למערכת׳ מגיעים עם הרפתקאות רבות ומעין רוגע שאי אפשר לחוות בעיר.

במהלך 17 השנים בהם חי במקום בו בנה בעצמו, שאדו ראה חרקים רבים, יונקים, ציפורים, וצמחים שמשגשגים בהרמוניה – הכל בזכות העזרה שלו. ייתכן וזה עדיין לא מאוחר מדי עבור כוכב הלכת שלנו בזכות אנשים כמו שאדו, אפילו אם סייע רק במעט.

קבלו סיור ממקור ראשון באי שום מקום באמצעות צפייה בסרטון הבא:

אם אתם רוצים לעקוב אחר הרפתקאותיו של שאדו, בבקשה עקבו אחר דף האינסטגרם שלו. לצפייה בסרטונים מדהימים אחרים, עקבו אחר הערוץ Exploring Alternatives ביוטיוב.