הבעל חזר מהעבודה לבית מבולגן בטירוף. כששאל את אישתו מה קרה, התשובה שלה השאירה אותו ללא מילים

הבעל חוזר הביתה ומוצא בלאגן גדול. כששאל את אשתו מדוע הבית נראה כך, התשובה שלו גרמה ללסת שלו להישמט!

זו שאלה לאמהות או עקרות הבית שבינינו: האם קרה, נניח, שהרגשת חוסר הערכה כלפי מה שאת עושה?


נקיונות, טיפול בילדים, בישול, כביסות ואפילו יחס לבעלך: על כל אלו מגיע קרדיט. המשיכו לקרוא, ותוכלו ללמוד על סיפור שכולל בתוכו בית מבולגן, בעל ואישה שנונה וחכמה.

אמנם ארך מעט זמן עד שיכלו לנהל את השיחה הזו, ועושה רושם כי אשתו הייתה מוכנה עם התשובה המושלמת בפיה…


אז הבעל המסוים הזה חוזר הביתה, מוצא את שלושת ילדיו משתוללים בבוץ בחוץ, כשהם לבושים בפיג'מה ולצדם מוטלות קופסאות אוכל והחצר כולה עמוסת צעצועים וניירות.

דלת הרכב של אשתו הייתה פתוחה, כמו גם דלת הכניסה לבית. והכלב של המשפחה? אף לא זכר מבובי האהוב.

כשנכנס הביתה, גילה שהבלאגן בתוכו גרוע יותר אף מזה שמחוצה לו. אפילו שטיחון הכניסה המברך את המבקרים ודיירי הבית היה דבוק לקיר.

הוא המשיך לפסוע לאורך הבית, ונחרד מעוצמת השמע בטלוויזיה, ששדרה סרטים מצוירים. גם כאן, צעצועים ובגדים היו מפוזרים בכל עבר.

ובמטבח? כלים מילאו את הכיור; ארוחת הבוקר הייתה מוטלת על השיש; המזון של הכלב על הכיסאות והרצפה; זכוכית שבורה תחת השולחן…ומה לא?

הוא מיהר במעלה הקומה השנייה, מנסה לפלס דרכו בין הררי צעצועים ובגדים – מחפש אחר אשתו. הוא נמלא דאגה שמא קרה לה משהו.


בפתחו את דלת האמבטיה, ניחת על ראשו מטר מים.

הוא ניגב את פניו ומצא מגבות רטובות, צעצועים, שאריות סבון, גלילי נייר טואלו, ומשחת שיניים מרוחה על המראה והקירות.

הוא נחפז לחדר השינה, שם מצא את אשתו מכורבלת עד צוואר, לבושה בפיג'מה האהובה עליה וקוראת ספר.

היא הביטה בו מחויכת ושאלה איך עבר עליו היום. הוא הביט בה בעיניים חלולות, ושאל:

"מה לכל הרוחות התרחש כאן?!?"

היא חייכה חיוך רחב וענתה, "מכיר את זה שאתה חוזר הביתה בכל ערב ושואל אותי מה לעזאזל אני עושה כל היום?"

"כן", הוא השיב, עדיין מבולבל.

"ובכן", ענתה. "היום לא עשיתי את זה".