היא גורמת לספר הכושל של אביה להפוך לרב מכר 11 שנים לאחר שיצא לאור
אישה בת 40 נחושה לשמור על החלום של אבי בחיים. לויד דברו ריצ׳ארדס הפך לסופר של רב מכר יותר מעשור לאחר שהמותחן שלו ראה אור בזכות תוכניתה הגאונית של מרגרט. הנה סיפור שמזכיר לנו כי ניסים יכולים לקרות לכל אחד ולפעמים הם מתרחשים כשאנחנו הכי פחות מצפים.
© Lloyd Devereux Richards / Facebook
האב ל-3 בן ה-74 החל לכתוב את ספרו ׳בתולות מאבן׳ (Stone Maidens) בשנות ה-90 המאוחרות וזכה לפרסמו סופסוף בנובמבר 2012.
הספר הוא מותחן אשר לפי הדיווחים שאב השראה מסדרת אירועים שהתרחשו באמצע שנות ה-70 כשלויד למד באוניברסיטה. למרבה הצער, ׳בתולות מאבן׳ לא זכה לתשומת לב רבה כששוחרר לפני למעלה מעשור.
אבל אחרי כל הזמן שחלף, מרגרט ריצ׳ארדס, בתו של לויד האמינה מאוד בספרה של אביה והייתה נחושה להפוך אותו לסיפור הצלחה. כך היא תפסה יוזמה ופתחה חשבון טיקטוק בשם אביה כדי לקדם את ספרו.
היא הסבירה, ״זה כזה בפר נפלא, ואני יודעת כמה זה חשוב לו. חשבתי שאולי זה בגלל שאיש לא ידע על קיומו של הספר״.
סרטון הבכורה של מרגרט בטיקטור צבר למעלה מ-43 מיליון צפיות וקיבלו יותר מ-10,000 לייקים. בסרטון, היא משתפת בחלקים מיצירתו של אביה. היא שיתפה במילים: ״אבי בילה 14 שנים בכתיבת ספר. הוא עבד במשרה מלאה וילדיו קדמו לכל – אבל הוא פינה זמן לכתוב את ספרו״.
הבת האוהבת הוסיפה, ׳הוא מאושר מאוד למרות שהמכירות אינן טובות. אשמח אם ימכור עוד עותקים. הוא אפילו לא יודע מה זה טיקטוק״.
בזכות הסרטון של מרגרט, עותקים מהספר החלו להימכר במהירות, וגרמו לו להרקיע שחקים ברשימת רבי המכר של אמאזון ובשלב מסוים אף הגיע למקום הראשון.
מרגרט פרסמה בנוסף סרטון וידאו של תגובתו של אביה להצלחה המסחררת. בסרטון, שצבר יותר מ-1.5 מיליון לייקים, לויד נותר ללא מילים ובדמעות כשקרא את התגובות החיוביות שהשאירו אנשים ברשת. בתו אמרה לו, ׳אני אוהבת אותך אבא!׳ ולאחר שהשניים התחבקו, לויד אומר לה, ׳תודה לך!׳.
כמחוות הוקרה לתומכיו, לויד שיתף בטיפ לכתיבה. הוא פשוט אמר: ״כתבו, שכתבו, וכתבו שוב, ואל תוותרו לעולם״.
מסתבר שמסעו של לויד ככותב לא הגיע לקיצו. דווח כי הוא במגעים לגבי ספר השני, וכמה אולפנים הוליוודיים משוחחים עם הסוכן שלו בעניין עסקה קולנועית פוטנציאלית.
לויד עדיין המום נוכח הצלחתו המפתיעה ולא מאמין כיצד חייו התהפכו בצורה כה בלתי צפויה. הוא מודה, ׳אני די אסיר תודה אבל לא כל כך מבין מה קורה. לא הבנתי את הכוח של הטיקטוק. אני בן 74, ואני לא מודע לדברים האלה׳.