לאחר שבעלה נפטר, היא ניקתה את החפצים שלו. המכתב שמצאה שינה את חייה

מתי הייתה הפעם האחרונה בה ישבתם לכתוב למישהו מכתב? רבים מכם אולי יטענו כי הם משתמשיים באימייל, או שאין לכם אף אחד לכתוב אליו מכתב. האם ידעתם, שבחברה המודרנית כפי שאנו מכירים אותה כיום, ישנו סניף דואר יפן שעדיין מקבל ערימות של מכתבים בכל יום?

לאחר שבעלה נפטר, היא ניקתה את החפצים שלו. המכתב שמצאה שינה את חייה.
missing-post-office.com
באי אוואשימה לחופי הים הפנימי של סטו, סניף דואר חדש פתח את שעריו באוקטובר 2013. מאז, סניף הדואר הזה מושך אליו אנשים מכל חלקי המדינה ואף מעבר לה. אנשים מבקרים בסניף הדואר הזה ומשאירים בו מכתבים שכתבו. לכל המכתבים יש דבר אחד במשותף: היעד שלהם הוא "לא ידוע"- המכתבים נכתבו לבני משפחה שנפטרו, ילד שלא נולד, חית מחמד אבודה, האהבה הראשונה, ה"אתה העתידי", או לכל מי שרק תרצו, שכבר אין לכם את הכתובת שלו/שלה. מבקרים אף רשאים לקרוא את מכתביהם של אנשים אחרים. סניף הדואר הפך לאטרקציה על האי וידוע גם כמקום אליו תוכלו ללכת ולקבל הצצה לחייהם ורגשותיהם הכמוסים ביותר של אנשים אחרים.


לאחר שבעלה נפטר, היא ניקתה את החפצים שלו. המכתב שמצאה שינה את חייה.
twitter.com/Missing_P_O
אולי זו העובדה שהמכתבים הללו נכתבים בידיעה שלא יגיעו לאיש, מה שמותיר לכותבים להיות כנים יותר וחופשיים במילותיהם. אולי זו הסיבה שהמכתבים הללו פורטים על מיתרי לבם של אלו הקוראים אותם.


הנה כמה דוגמאות:

"אני העתידי" היקר,

איך מתקדם בכדורגל? האם הגעת לגביע העולמי? האם הצלחת ללכת למסעדת סושי שאין בה מסוע? וודא שאתה לוקח את אמא ואבא איתך לפעמים. בטוח שאבא יזמין את המנה הזולה ביותר בתפריט, כך שתצטרך להזמין את הסושי היקר ביותר עבורו.

//

בעלי המת היקר,

לאחר שעזבת התחלתי לבכות כל היום. שמתי לב שטיפלת בכל הניירת, כך שלא אצטרך לדאוג. אני סופקת ידיי בפני המקדש ובוכה. בין כל החפצים שלך מצאתי מכתב; מכתב האהבה המיועד לי, הכתוב בתוך מחברת עם דיו. כל כך שמחתי למצוא את זה שוב לאחר 65 שנים, ובכיתי מחדש. אני שמחה לדעת שהרגשות שלך מעולם לא השתנו ואהיה אסירת תודה אם נצליח להיפגש שוב בעולם הבא. אני שומרת את המחברת שלך עטופה בבד סגול במיטה שלי.

///

אתה היקר, שיהיה בן 60 בשנה הבאה,

רציתי להינשא לך. רציתי להיות אשתך וליצור עמך חיים. אך לא יכולתי להנשא לתוך המשפחה שלך. ההפרדה נכפתה עלינו, ובכיתי ובכיתי. אך המשכתי עם חיי ולמרות שכבר עברו 30 שנה מאז, אני עדיין לא יכולה לשכוח אותך. אני אוהבת אותך. מעולם לא ניפגש שוב. אך הרגשות שלי כלפיך מעולם לא ישתנו ושמור עבורך מקום עמוק בתוך ליבי.

///

לאחותי הגדולה בגן עדן,


אחות, עברו 19 שנים מאז שהלכת לגן העדן. אני אהיה בת 28 השנה. אמא ואבא בסדר. לא היה כל כך קל להשלים עם מותך. אבל, את יודעת? אבא ואמא באמת חזקים. הם פשוט מסתכלים קדימה, וממשיכים ללכת. אני כאן עכשיו, בגלל הורי, ואני שמחה עם חיי. אמשיך לחיות את חיי עד תום, בדיוק כפי שרצית את, ואהיה בת למופת. אז שמרי עלי. אם, בעוד כמה עשורים, אגיע למקום בו את נמצאת, חבקי אותי חזק. אני אוהבת אותך.

מאחותך הקטנה.

///

איפה את? האם תגיעי בקרוב? אנחנו מחכים בקוצר רוח ליום בו ניפגש. כשיהיה לנו אותך, נדאג לטפל בך ולהוקיר אותך. כשתיוולדי, נרצה לשחק איתך ולטייל איתך. ישנם כל כך הרבה דברים שאנו רוצים לעשות איתך. הרבה דברים כיפיים ממתינים עבורך, אז הזדרזי ובואי אלינו.

לאחר שבעלה נפטר, היא ניקתה את החפצים שלו. המכתב שמצאה שינה את חייה.
flickr

סניף הדואר החסר הוא פרוייקט אמנות. הוא נוצר ע"י אמנית, סאיה קובוטה, עבור פסטיבל האמנות הבינלאומי סטוצ'י. הבנין בו התשמשה שימש בעבר כסניף הדואר של האי. כאן, המכתבים נאספים בתיבה המכונה "מיקוד:חסר" בעודם ממתינים למשלוח ליעד עלום. בזכות האהדה למקום, מה שהתחיל כפרוייקט זמני הפך עתה לתערוכה חצי-קבועה שממשיכה להיפתח באופן חריג. קטוג'יטסה נאקאטה, שעבד בסניף הדואר האמיתי באוואשימה במשך 45 שנים, עובד שם כעת כמנהל.

לאחר שבעלה נפטר, היא ניקתה את החפצים שלו. המכתב שמצאה שינה את חייה.
twitter.com/Missing_P_O
אנשים רבים נושאים רגשות ומחשבות אותן היו שמחים לחלוק עם מישהו, אותו כבר לא ניתן להשיג. סניף הדואר המיוחד הזה משמש כפורקן לכמה מן הרגשות הללו. הפרוייקט הפך לספר בקיץ האחרון, ובסתיו, נפתח הסניף השני באנגליה.

אם אתם חושבים שהפרוייקט הזה מעניין, שתפו את הסיפור עם חבריכם! מכתבים יכולים להכתב גם אם אינכם נמצאים במקום פיזית, ולשלוח אותם לסניף הדואר. האם ישנו אדם שהייתם רוצים לכתוב אליו? כנראה שסניף הדואר הזה יוכל לעזור לכם, או לפחות למצוא מענה לרגשותיכם לגבי מישהו או משהו אליו כבר אי אפשר להגיע.