נער בן 17 מכבה את הטלפון שלו וקופץ לפני רכבת נוסעת. חודשים לאחר מכן, אמא שלו חושפת את האמת

פליקס אלכסנדר מוורצ'סטר, אנגליה, היה רק בן 17 כשהתאבד בקפיצה אל מול רכבת נוסעת. הנער הביישן כבר לא יכול היה לשאת את ההתעללות המתמשכת בת 7 השנים ע"י חבריו לכיתה.

נער בן 17 מכבה את הטלפון שלו וקופץ לפני רכבת נוסעת. חודשים לאחר מכן, אמא שלו חושפת את האמת.


ב-2009, פליקס אמר לחבריו לכיתה בבית הספר זוכה הפרסים "קינג" בוורצ'סטר שהוריו לא נותנים לו יותר לשחק ב"Call of Duty: Modern Warfare 2". הטריגר היה זעיר, אבל התוצאות היו הרסניות: חבריו לכיתה של פליקס התגרו בו, אחר כך התעלמו ממנו, ואז נהגו בו בבריונות ללא הרף, לרוב באינטרנט. זה הפך כל כך חמור עד שלבסוף איבד את הרצון לחיות. הוא לא יכול היה פשוט להתעלם מההשפלות המתמשכות והתקיפות האכזריות, ולא הצליח לברוח בשום דרך אפשרית.


אמא שלו, לוסי אלכסנדר כתבה מכתב פתוח כמה חודשים לאחר התאבדותו. היא רצתה שכולם ידעו בדיוק מדוע נהרג בנה ולוודא שמעשי בריונות כאלו יפסיקו לגבות קרבנות צעירים.

נער בן 17 מכבה את הטלפון שלו וקופץ לפני רכבת נוסעת. חודשים לאחר מכן, אמא שלו חושפת את האמת.

כך היא כתבה:

"ב-27 באפריל, 2016, בננו המתוק שם קץ לחייו. הוא עשה זאת בגלל שלא יכול היה לראות אף דרך בה יהיה מאושר. הביטחון וההערכה העצמית שלו התפוררו לאחר תקופה ארוכה בה נפל קורבן למעשי בריונות בבית הספר התיכון.

זה התחיל בחוסר אדיבות ובבידוד חברתית ובמשך השנים, עם עליית הרשתות החברתיות, זה הפך לאכזרי וקשה מנשוא. אנשים שמעולם אפילו לא פגשו את פליקס התעללו בו ברשתות החברתיות. הוא לא יכול היה לשאת בזה, לא הצליח לשמור על קשר עם החברים שהיו לו והפך לילד השנוא ביותר בבית הספר.

הוא ירד בלימודים, ובית הספר הפך להיות עבורו מאבק יומי. הוא החליף בית ספר ועבר ל-6th form (גרסה לא פורמלית לבית ספר תיכון בו אין קוד לבוש והתלמיד רשאי לבחור לאילו שיעורים להגיע), משהו עליו לא חשב מעולם בעבר, וגם שם היה אומלל ופחד מהלא נודע. זה גרם לו להרגיש חסר תועלת, ובית הספר החדש לא שיפר את המצב.

הוא הצליח להתיידד עם נערים חדשים בבית הספר וצוות המורים חשב שהוא מבריק, אדיב ואכפתי. למרות זאת, היה קשה למחוק את הנזק שנגרם מההתעללות, הבידוד והאכזריות שחווה בבית הספר הקודם – עד כדי כך שבכלל לא ראה שלאנשים רבים אכפת ממנו.

אני כותבת את המכתב הזה לא כי אני מצפה מכם לאהדה, אלא בגלל שישנם עוד ילדים רבים כמו פליקס שמתמודדים עם קשיים דומים, ואנחנו צריכים להתעורר לעולם האכזרי בו אנו חיים. אני פונה לילדים בתחינה, היו נחמדים תמיד ואף פעם אל תעמדו בצד כשאתם רואים ילד אחר חווה בריונות. דווחו על זה.

לא כל הילדים לוקחים חלק בהתעללות המקוונת הזו, אבל יש להם חלק באשמה כשהם מאפשרים לילדים אחרות לעשות את זה. הם עושים זאת כשהם לא מדווחים על מקרים כאלו, הם לא תומכים או מתיידדים עם אותם ילדים שנופלים קרבנות לבריונות, וכך נותנים תוקף להתנהגות הבריונית.


האם הם יושבים לבדם בזמן ההפסקה או בארוחת הצהריים? האם הם שקטים במיוחד, או אולי רועשים מדי? אני לא מצפה מהמורים להיות פסיכולוגים אבל צריכה להיות להם מעין ראייה ייחודית על חיי הילדים והם יכולים להבחין בקשיים מוקדם, וכך לסייע לאותם הילדים.

לבסוף, אני פונה לכל ההורים, גלו התעניינות במה שהילדים שלכם עושים באינטרנט. גלו באילו רשתות חברתיות הם משתמשים וודאו שהם עושים בהן שימוש אדיב וראוי. אנחנו לא אוהבים לחשוב שהילדים שלנו יכולים נוהגים באכזריות כלפי אחרים, אבל אני התפלאתי לגלות שאותם ילדים 'נחמדים' היו אחראיים למעשי הבריונות כלפי פליקס.

אפילו אם הם אמרו משהו נוראי רק פעם אחת, כנראה שאנשים נוספים יאמרו דברים נוספים לאותו אדם באותו שבוע. צ'אטים קבוצתיים בפרט מהווים בעיה ויכולים להפוך לקבוצות שיימינג בקלות.

זה פשטני מדי להגיד 'למה שלא פשוט תחסום אתם? אתה לא חייב לקרוא את זה!' זוהי הדרך בה הצעירים מתקשרים היום ורבים מהם למעשה מאבדים את היכולת לתקשר ביעילות פנים אל מול פנים.

במקרים אחדים הגבלנו את השימוש של פליקס במדיה חברתית מאחר והיא גרמה לו למתח רב, אבל זה רק בודד אותו יותר והוא הרגיש שזה היה עונש ולא הגנה. הביטו בטוויטר של הילדים שלכם, באינסטגרם, בסנאפצ'ט, בגוגל צ'אט ובפייסבוק.

יש לנו אחריות קולקטיבית למנוע מהצעירים האלו ליפול קרבנות לחוסר אדיבות ובריונות. בטח שמתם לב שאני חורת על המילה הזו במכתב הזה ואני לא מתכוונת להתנצל על כך. המילה היא אדיבות. אמרתי את זה בהלוויה של הבן שלנו.

בבקשה, היו אדיבים כל הזמן, מאחר ואתם לא יודעים מה מתרחש במוחם ובלבם של אחרים. החיים שלנו נהרסו לצמיתות ע"י האובדן של הבן הנפלא שלנו; אל תניחו לזה לקרות למשפחה אחרת".

נער בן 17 מכבה את הטלפון שלו וקופץ לפני רכבת נוסעת. חודשים לאחר מכן, אמא שלו חושפת את האמת.

זה מאוחר מדי עבור פליקס, אבל אנחנו מקווים שהמילים של לוסי יגיעו למספיק אנשים ויחוללו שינוי.