אישה עם 4 ילדות נתקע באמצע מבול שוטף. אחרי שאף אחד לא עצר, אדם זקן דפק על החלון…

הרכב שלה נתקע. היה זה לילה וירד גשם חזק. ארבעת בנותיה החלו לבכות. בינתיים, רכב אחרי רכב חלפו על פניה בעוד היא מתחננת לעזרה.

היא רק הייתה זקוקה לכבלים, ועדיין כולם התעלמו ממנה. זה היה כל כך חמור, שהיא הייתה על סף התמוטטות בעצמה. בדיוק אז הופיע אד בן 74. הוא צלע, אבל ניגש לדפוק על החלון שלה.


רכבה של אישה עם 4 ילדים נתקע בגשם זלעפות. אחרי שאף אחד לא עוצר, איש זקן נוקש על השמשה שלה.


כך סיפרה לרשת החדשות המקומית:

"אני אם חד הורית לארבע בנות יפהפיות.

הן בנות 9,5,2, ו-6 שבועות.

מאז שבעלי עזב, המצב די קשה.

היה לי פנצ'ר והייתי חייבת להוסיף אוויר כל הזמן כדי להמשיך.

מנגנון החלון בצד הנהג לא עבד.

והזדקקתי לרצועת אלטרנטור חדשה.

האוטו היה גמור.

ולא נסענו לשום מקום אלא אם כן היינו חייבים.

באותו היום הייתי זקוקה נואשות לערוך קניות.

אז עלינו לרכב ונסענו ל-Winn Dixie, מרחק של 9 רחובות.


כשיצאנו מהחנות כבר החשיך, והגשם ירד בכבדות.

העמסתי את הילדים ואת המצרכים לתוך הרכב. ניסיתי להניע ו….כלום.

לא מניע

כלום..

אחת הבנות שלי השאירה בטעות את האור דולק.

המצבר היה גמור.

לא הייתה לי קליטה בטלפון.

לא היה אף בן משפחה שיכולתי לדבר איתו והייתי לבד.

יצאתי החוצה ופתחתי את מכסה המנוע, לראות שהמצבר לא התנתק.

לא.

שאלתי יותר מ-20 אנשים שחלפו על פני אם יש להם כבלים.

כולם התעלמו ממני.

אפילו לא הביטו בי.

פשוט התנהגו כאילו שאני לא קיימת.

בתי בת ה-5 הייתה עצובה ובכה.

בתי הצעירה צרחה, בתי בת השנתיים בכתה והייתה רעבה, ובתי הבכורה ניסתה נואשות לעזור. בכיתי בעצמי, והרגשתי כמו האמא הנוראית ביותר בעולם.

אז, עובר אורח דפק על חלוני.

אדם מבוגר (הוא היה בן 74) עם מקל הליכה וצליעה חמורה היה זה שנקש על החלון שלי.

פתחתי את הדלת.

הוא הגיש לי צלחת עם רצועות עוף וביסקוויטים שקנה מהמזנון, ובקבוק מים.

"האכילי את עצמך ואת התינוקות שלך גברתי הצעירה. יש לי גרר, ואשתי בדרך להביא אותו. במהרה אקח את כולכן הביתה".

זמן קצר לאחר מכן אשתו הגיעה עם רכב החילוץ והם גררו את הרכב שלי.

ביום המחרת חזר האיש לביתי עם מכונאי שהחליף את המצבר ואת האלטרנטור, ותיקן את החלון שלי.

האיש המבוגר עזב ולא שב.

כששאלתי את המכונאי כמה אני חייבת לו והאם אפשר לפרוס את זה לתשלומים, הוא חייך ואמר לי שהאיש המבוגר כבר שילם עבור הכל.

הוא אמר שישנו תשלום אחד שהאיש המבוגר ביקש שאעשה, והוא שלא אוותר לעולם ואמשיך להיות אמא מדהימה.

מעולם לא בכיתי כל כך.

המצב היה איום ונורא, אני אפילו לא יכולה לתאר.

ומבלי להכיר אותי, או את המצב בו הייתי האיש הנדיב עזר לנו בדרך נפלאה.

הוא החזיר את התקווה והאמונה שלי שכמעט אבדה. אבל אפילו לא הצלחתי לחבק אותו. לעולם לא אוכל להודות לו.

אבל אני בהחלט מקווה שיום אחד אוכל לעשות עבור מישהו אחר את מה שהוא עשה בשבילי"

איזה סיפור מדהים. האם, טאוני, אומרת שהיא מקווה ש"הסיפור שלה יעזור לכל מי שחווה קשיים לראות מלאכים בדיוק כשהם הכי פחות מצפים להם". בתקווה שאחרים יקדישו מעט זמן לעזור לאלו שזקוקים לעזרה, ואלו שקיבלו עזרה יעבירו את זה הלאה. שתפו את הסיפור הנפלא הזה עם החברים ובני המשפחה שלכם!