תינוק נולד עם הבדלי גפיים, ובכל יום אימו חוגגת את ילדה יוצא הדופן

מעניינים

ממש לפני שעמדה לפגוש את בנה בפעם הראשונה בחדר הלידה, נאמר לג׳ניסן כי בנה נולד שונה. ובו ברגע היא הבינה שהיקום מעמיד אותה למבחן. במקום לחוש מוצפת, מתוסכלת, או שבורה נוכח המציאות החדשה הזו, האם המסורה והאב החליטו לבחור בנתיב אחר ומעורר השראה.

צוות האתר שלנו נותר המום נוכח הסיפור אודות התינוק האריסון. אנחנו רוצים לשתף אתכם במסע מלא חיבה, רכות, עוצמה, ואהבה שאינה יודעת גכבול.

הריון לו ציפו זמן רב

© loveforharrison / Instagram

ג׳ניסן תמיד רצתה להיות אימא, ולמעשה בעוד שילדים קטנים אחרים חולמים להפוך לרופאים, עורכי דין, או אסטרונאוטים, המשימה שלה הייתה להפוך לאם.

בגיל 19, היא ילדה את בנה הראשון, ג׳יידן, ושנתיים מאוחר יותר נפרדה מאביו. האם היחידנית הצעירה התרכזה כל כולה בגידול ילדה ולא חשבה לצאת שוב עם אחרים. אבל לחיים היו תוכניות אחרות עבורה, והיא התאהבה מעל לראש ברגע שפגשה את קלינט.

הזוג רצה להביא ילדים, אך הדברים היו מסובכים. לאחר שנים של טיפולי פוריות, הם החליטו לוותר על רעיון הרחבת המשפחה. זו הסיבה מדוע האושר שלהם התעצם כשגילו שהם בהיריון.

מסע רצוף עליות ומורדות

© loveforharrison / Instagram

האושר האדיר הפך לדאגה כשג׳ניסן החלה לדמם בשבוע ה-7. הרופאים אפילו חשבו, בשלב זה, כי היא עלולה לאבד את הוולד. אבל במהרה, דברים קיבלו תפנית חיובית, והזוג הנרגש יכול היה ליהנות מההיריון בידיעה שאין ממה לחשוש.

בכל מקרה, דברים החלו להפוך מעט מאתגרים כשממש כמה שבועות לפני הלידה, הם גילו שהתינוק עומד להיוולד בלידת עכוז, ולכן נדרש ניתוח קיסרי. עם זאת, האם לעתיד החליטה להישאר חזקה, ונחושה שלא לאפשר לדבר לקלקל עבורה את החוויה בהבאת הילד לעולם.

שקט מחריש אוזניים בחדר הלידה

© loveforharrison / Instagram

הרגע הגדול הגיע, וההיריון לקח זמן רב מהמצופה. אבל לאחר שעות ארוכות של נחישות, הרופאים והאחיות הודיעו בשמחה כי האם הנרגשת תפגוש במהרה את הנסיך הקטן שלה.

ובאמצע כל ההתרגשות, שקט משתקת אפף את החדר עם בואו של התינוק לעולם.

ג׳ניסן החלה להילחץ כשראתה את הבעות הפנים של הצוות הרפואי. הם חסמו את שדה הראייה שלה ולקחו את הילד הקטן. בעוד שהאם שבורת הלב הצליחה להעיף מבט חטוף, היא חשבה שראתה כי חסרות לו אצבעות.

אנשי סגל נוספים התערבו ואמרו, ״הוא לא נושם״. הסיוט הגדול ביותר של ג׳ניסן קרם עור וגידים.

תפנית בלתי צפויה

© loveforharrison / Instagram

בכל מקרה, רצונו של התינוק לחיות היה חזק יותר מכל דבר אחר וכמה דקות מאוחר יותר, הוא השמיע קול, והשיב את התקווה ללבה של האם המודאגת. אבל התינוק האריסון היה חלש, אך בריא, והיה צורך לקחת אותו למחלקה לטיפול נמרץ בתינוקות.

הרופאים חזרו ובפיהם הבשורה שהייתה עשויה לשנות את חיי ההורים לנצח: ״האם אתם מודעת שהילד שלך נולד עם חריגות מסוימות?״ המשיכו הרופאים ואמרו, ״לבן שלך חסרות אצבעות בשתי יידיו וגם רגלו הימנית מעוותת״. מה שקרה להאריסון היה בסיכוי של 1 למיליון.

לג׳ניסן לא היה אכפת מהמגבלות של בנה. לא היה לה אכפת שחסרות לו אצבעות או בהונות. היא הייתה אסירת תודה. אסירת תודה על כך שהיה חי ונושם. זה הדבר החשוב היחידי.

כל שרצתה הייתה לאחוז בתינוק שלה האריסון לכמה רגעים לפני שנשלח לאמבולנס שלקח אותו לבניין הסמוך, ולמרבה המזל, נזדמן לה לעשות כן. היא ניסתה להוקיר כל רגע יקר כזה, וראתה כמה יפה התינוק שלה וכמה סמיך שערו המתולתל.

למרות שלא ציפתה להתמודד עם סיטואציה כזו, ג׳ניסן תמיד האמינה שכל ילד הוא מיוחד וראוי לאהבה חסרת תנאים. היא אמרה פעם, ״לעולם לא אתבייש בכך שהילד שלי נולד מיוחד. זה רק נותן לי יותר סיבות להוקיר אותו.״

כעת היא יודעת שהיקום בסך הכל בוחן אותה, והיא מקבלת זאת בזרועיות פתוחות ולב רחב, וחושבת לעצמה, ״תודה על שבחרת בי״?

כמובן, בעלה קלינט לא היה מודע למצבו של הילד, אבל ג׳ניסן ידעה שהוא יהיה מסביר פנים ממש כמותה וימטיר על התינוק חום ואהבה. וזה בדיוק מה שקרה.

היום התינוק האריסון מוקף באהבה ומשגשג בבית מלא חיבה, עם אימא ואבא, ואח שמעריצים אותו.

הדבר החשוב ביותר שג׳ניסן למדה ממסעה הוא לעולם לא להמעיט בערכו של כוחה. היא מאמינה שכל אתגר נועד ׳לעצב ולהפוך אותנו לאנשים שנועדנו להיות״. היא מוסיפה, ״האתגרים שלכם יובילו אתכם לגורלכם״, ואי אפשר שלא להסכים איתה.

מה דעתכם על מסעה של המשפחה הזו? האם אתם מאמינים שמטרת המכשולים שלנו היא להפוך אותנו לחזקים יותר?