׳מה קורה אחי, אני יכול לקבל כסף לבגדים ואוכל?׳ החלטתי להשיב. ׳מה דעתך שאקח אותך לארוחת צהרים?׳
׳אהלן אחי, תהיתי אם תוכל לתת לי קצת כסף, אחי. אני רק רוצה כסף לקנות אוכל ובגדים, אחי. תודה לך, אחי׳.
זו הייתה ההודעה שקיבלתי בפייסבוק לפני שנתיים. החלטתי להשיב לשולח, ׳סליחה בריאן, אני לא יכול לשלוח לך כסף ישירות, אבל מה דעתך שנצא יחד לאכול ארוחת צהרים וננסה לראות איך אני יכול לעזור?׳
התגובה שלו, ׳אנחנו יכולים לאכול מקדונלד׳ס בבקשה, אחי?׳
נסעתי לאסוף את בריאן מהבית שלו כמה ימים לאחר מכן וכשאספתי אותו, זיהיתי את המוגבלות המוחית שלו. בכל מקרה, הוא היה אחד האנשים התוססים ביותר שפגשתי. בריאן קפץ לדלת הרכב, נופף לעברי, וחייך לפני שנתן לי לחיצת יד שמחה במיוחד כשפגש אותי.
״חשבתי שלא תבוא, אחי. תודה לך כל כך שבאת לקחת אותי׳.
זו הייתה החוויה הראשונית שלי עם הוקרת התודה המתמדת של בריאן, שתמיד היה לו חיוך שובב ודפוסי אישיות שהזכירו חברות בת שנתיים. בנקודה זו, כבר ידעתי שפגשתי בחור די מיוחד, ועשינו את דרכנו למקדונלד׳ס.
בהמשך לארוחות הצהרים שקיימנו, הטיולים, ושיחות הטלפון שלי, בריאן סיפר כי הוא גדל בעיירה הקטנה בה אני גדלתי, פארואה (Paeroa) אבל כעת הוא חי עם אביו בעיר גדולה יותר, המילטון, בה אני גם עובד.
בריאן סיפר כיצד הוא ישן על כורסה בת מושב אחד בכל לילה. הוא יספר לי שרצה לעבוד, אבל לא יודע כיצד להגיש בקשה לעבודה או היכן יוכל לעבוד. הוא גם סיפר לי שאין לו חברים והוא מרגיש משועמם ובודד.
הדבר הראשון שבריאן ואני עשינו יחד היה להכין קורות חיים. דיברנו אודות ההשכלה שלו והנושאים החביבים עליו, הכישורים שלו, ואיזה סוג עבודה הוא מחפש. הדפסתי כמה עותקים, והוא לקח כמה לחנויות מכולת. למרבה הצער, הוא לא קיבל תשובות חיוביות.
לאחר מכן, קיימתי כמה שיחות עם מעסיקים פוטנציאליים וארגונים שתומכים באנשים במציאות עבודה – ועדיין, המסע לא הניב פרי. הבנתי שמציאת עבודה עבור אדם עם קשיי למידה עשויה להיות מאתגרת במיוחד.
בינתיים, שילמתי לבריאן במשך כמה חודשים שיסייע לי עם עבודות גינון, ניקיון, ובניית גדר. עם זאת, לא הייתי במצב לספק לבריאן עבודה או תשלום למשך יותר מכמה שעות בשבוע, בעיקר בסופי השבוע.
בריאן קיבל קצבה מהביטוח הלאומי של ניו זילנד, תוכנית שמספקת לו תשלום שבועי לחשבון הבנק שלו מהממשלה לתמוך בעלויות המחייה שלו.
ידעתי את הערך של ההכנסה הגבוהה יחסית הזו, שנועדה לספק לבריאן הכנסה בסיסית לרכישת מזון, תשלום חשבונות, ואפילו לחסוך מעט. עם זאת, נדמה שבריאן תמיד התמודד עם קשיים כלכליים.
כתוצאה מכך, שאלתי את בריאן אם אני יכול לסייע לו בתקצוב נכון, מאחר וידעתי שהוא מבזבז כסף רב על מזון מהיר, ואולי גם הוצאות אחרות אותן יכולתי לצמצם.
בריאן שיתף איתי בהוצאות שלו, והייתי המום כשגיליתי שהוא מאבד חצי מההכנסות שלו על חיובים באשראי. בריאן עצמו היה די מבולבל לגבי חלק מהתשלומים ולא ידע מה היו. הוא רק אמר שזה יוצא מהחשבון שלו בכל שבוע ושהוא לא יודע איך עוצרים את זה.
רבים מהתשלומים הללו נעשו תחת שמות חשודים, ואני ביליתי את חצי השנה הבאה במרדף אחרי ארגונים שונים שגבו כספים מחשבונו של בריאן.
זה כלל גם תשלומים לחברת הלוואות שחייבו את בריאן ב-450% ריבית על הלוואה של 500$ במזומן. כשעברתי על התדפיסים הבנקאיים של בריאן, חישבתי שהוא כבר החזיר 420$ מהחוב. כשביקרתי במשרדי החברה, גיליתי שערך ההלוואה לא ירד אלא למעשה עלה ל-680$ בגלל ריבית עצומה.
בכל שבוע, בריאן היה מתקשר לחברה ושואל אם הוא יכול להחזיר תשלום קטן יותר, והחברה הייתה אומרת שכן אך לאחר מכן הייתה מחייבת אותו בריבית כקנס, שבריאן לא הבין.
אני מאמין שהחברה התעלמה ממצבו של בריאן, ומאחר והוא מוגבל בבירור, היא לא הייתה צריכה לתת לו הלוואה.
לאחר 3 ביקורים ושיחות עם המנהל, הם הסכימו למחוק את כל הריביות ורק דרשו מבריאן לשלם 80$ אחרונים, אשר שילמתי בעצמי כדי להסדיר את החוב.
היו גם תשלומים לחברת ההשכרה שבריאן שילם כבר יותר מ-18 חודשים. סך כל התשלומים חצו את רף 2400$ על טלוויזיה ופלייסטיישן, אשר ערכם האמיתי עומד על 1600$ בלבד.
בן משפחתו לקח את המוצר ומשכן אותו בעבור כסף, כך שבריאן שילם על מוצרים שאינם ברשותו ולא יכול היה להשיבם.
כשצלצלתי לחברה, הם הציעו לבריאן לשלם 1600$ כדי לבטל את החוזה, פלוס הקנס. בכל מקרה, לאחר מספר שיחות טלפון במשך כמה שבועות, הצלחתי להוריד 100$ נוספים, ושוב הדגשתי שבריאן לא יכול היה מבחינה חוקית לחתום על החוקים הללו במצבו, ואם לא יענו לבקשתי אשקול צעדים משפטיים.
הייתה גם חברת השכרה שפעלה מתוך רכב שנסעה בשכונות במעמד סוציו-אקונומי שכזה והחתימה אנשים על עסקאות שכללו טלוויזיות, טלפונים, וקונסולות משחק שנדמו כעסקה טובה, אך כלל חוזה מחמיר ותשלומים בעלי ריבית גבוהה לזמן מה.
בריאן לא ידעה מה הן החברות הללו ועל מה הן גובות כסף. לא יכולתי לאתר את החברה ברשת או דרך רשם החברות הניו זילנדי. בסופו של דבר, לאחר שנעזרתי ברשתות החברתיות, חבר שלי גילה כתובת אתר שנסתר ממנועי החיפוש והיה בבעלות החברה, ושם מצאתי פאטי התקשרות בסיסיים.
בסופו של דבר איתרתי את בעלי החברה. מסתבר שבריאן שילם לחברה במשך 8 חודשים עבור פלייסטיישן שלא נתקבל מעולם. המנהל הצהיר כי אין לו את כתובתו של בריאן – חרף העובדה שהוא מחייב אותו מדי חודש.
הוא רצה לחייב את בריאן ב-400$ כדי לבטל את החזוה, בנוסף על 800$ שבריאן כבר שילם עבור המוצרים. בסופו של דבר, הצלחתי לשכנע אותו לתת לבריאן החזר של 400$ ללא חיובים נוספים.
היה זה בערך באותו הזמן בו מצאתי את הפתרון עם האיש הזה כשבריאן שאל אותי אם נוכל לעשות סרטון טיקטוק יחד. החלטתי לעשות סרטון טיקטוק אודות החברות שלנו, והוא היה בעניין. עם כמה מאות עוקבים בלבד ומספר סרטונים נוספים, לא ציפינו שיצא מזה יותר מדי, אבל זה היה כיף לעשות את זה ביחד ולבחור את התמונות שירכיבו את הסרטון.
בכל מקרה, לאחר כמה שבועות, הברטון צבר מאות אלפי צפיות. מה שהיה מעצים עוד יותר, היו הלייקים האדירים והתגובות לסרטון, שהיה נראה פי 10 מסרטון וויראלי ממוצע. אהבה נשפכה מכל הכיוונים על בריאן, ואנחנו לא ביקשנו דבר מעבר לכך.
רק רצינו לשתף את הסיפור שלנו ולעורר יותר ׳חברויות בלתי סבירות׳ נוספות. בסוף קיבלנו 1.7 מיליון צפיות, 345,000 לייקים, ו-4000 תגובות. זה היה מדהים ביותר ודי לא ייאמן.
המציאות התעלתה על הציפיות שלנו, אבל בכלל לא ידענו שזו רק ההתחלה. לאחר כ-6 שבועות, קיבלתי הודעה באינסטגרם ממפיקה באחת מתוכניות החדשות הגדולות ביותר בניו זילנד. היא צפתה בסרטון ורצתה לשוחח איתי על הסיפור של בריאן.
כשסיפרתי לבריאן, אני חושב שהוא לא הפסיק לחייך במשך שבוע. שנינו היינו נרגשים מאוד, אבל גם שמחים על כך שקיבלנו את ההזדמנות לשתף את הסיפור שלנו בטלוויזיה, ובתקווה שנעורר השראה באנשים לחפש אחר אנשים נזקקים בקהילה שלהם. הצילומים התרחשו שבוע לאחר ההודעה באינסטגרם, וזה היה ממש כיף.
צוות הצילום והכתבת אהבו את בריאן, ולא חלף זמן רב עד שבריאן פיקד עליהם וביים אותם! השתמשנו בצילומים כהזדמנות ליצור קשר עם הקהילה, ולשאול אותם אם הם יכולים להציע תעסוקה לבריאן.
התוכנית עלתה לאוויר בשבע בערב בטלוויזיה הלאומית של ניו זילנד ביום המחרת, וצפינו בה יחד עם בני משפחה וחברים. זו הייתה תחושה מוזרה מאוד לראות את עצמי בטלוויזיה, וזה נראה די סוריאליסטי. בריאן חייך למשך שבוע נוסף, והחל להציג עצמו למשפחה, לחברים, ולאנשים זרים כ׳הבחור ההוא מהטלוויזיה׳.
בריאן כנראה צפה בפרק ההוא לפחות 100 פעמים, אבל מסתבר שהוא לא היה היחיד שנהנה מזה. בסופו של דבר זה הפך לסיפור הפופולרי ביותר שהם פרסמו בפייסבוק, זה קיבל מאות אלפי צפיות, ושוב, עשרות אלפי שיתופים, תגובות וניסיונות ליצור קשר.
קיבלנו חמש הצעות עבודה הגונות בניו זילנד תוך שבועיים, אבל הצעה אחת בלטה מבין כולם. בריאן קיבל הצעת עבודה ב- ‘The Greenways Trust, עמותה חברתית בניו זילנד שמציעה עבודות לאנשים עם מוגבלויות.
בריאן הצליח לעבוד ימים קצרים ולקחת ימי חופש מתי שבא לו, אבל הוא כרת עצים המיועדים לשימוש ביתי, כיסח מדשאות, וקטף קומרה (תפוח אדמה ניו זילנדי). לא רק זה, לבריאן היה חדר משלו, עם נוף נפלא ושירותים צמודים.
המגורים שלו כללו 3 ארוחות ביום, הבעות מהעבודה ואליה, וסיוע בניקיון. מעל לכל אלו, הוא הצטרף לקהילת חברים שכלל פעילויות חברתיות, טיולים קבוצתיים, ואירועים כמו אולימפיאדה לאנשים במצבו.
בריאן היה נרגש מהמעבר, ולמרות שכמה מבני משפחתו דרשו שכנוע מיוחד, בסופו של דבר בריאן ישב במושב שלידי ברכב, בדרכו למקום. בדרכנו לשם, לקחתי את בריאן למסע קניות בהפתעה וקניתי לו מזוודה שלמה מלאה בבגדים שיקח איתו. הוא אמר שזו הפעם הראשונה בה קנה בגדים חדשים.
נסענו למקום שם קיבלו את פנינו בברכה וחיוכים, ולאחר שהיינו שם 10 דקות, ידעתי שזה המקום המושלם. זה היה שינוי משמעותי באורח החיים עבור בריאן, והוא התיידד במהירות עם כולם.
בפעם הראשונה מאז שפגשתי את בריאן, לא קיבלתי יותר אינספור שיחות והדעות. בריאן כבר לא התמודד עם קשיים כלכליים, כבר לא נותר רעב וחסר אמצעים להלביש את עצמו, אך יותר מכל – הוא לא הרגיש יותר בודד.
לאחר תשומת הלב המשמעותית שהסיפור שלנו משך בערוץ החדשות, בריאן ואני נתבקשנו לערוך ראיונות המשך לאחר כמה שבועות. פירוש הדבר הוא שהיינו יכולים להמשיך ולהפיץ את הבשורה בדבר העמותה בה שהה בריאן, כמו גם לשתף ביותר סיפורים אישיים. בסוף היינו בערוץ הלאומי 3 פעמים, ויצא שבריאן קיבל יותר זמן אוויר מהנשיאה של ניו זילנד, ג׳סינדה ארדרן!
בחודשים שלאחר מכן, קיבלתי כמה הודעות מאנשים שמצאו אחרים בקהילה שלהם הסובלים מנסיבות דומות לאלו של בריאן, וכעת מקבלים סיוע. סיפרו לי סיפורים על אנשים שרכשו חברים חדשים, הזדמנויות תעסוקה חדשות, ויוזמות חדשות לחלוטין.
בחברה בה התחלתי לעבודה לאחרונה (KPMG New Zealand), הקמתי רשת למודעות לאנשים מוגבלים אליה הוזמן בריאן לשאת דברים לראשונה. אני אשאל אותו שאלות מול 150 אנשים, ואני בטוח שהוא יגרום לכולם לחייך.
מהודעה של אדם זר בפייסבוק ועד לחברות שכזו. מסרטון טיקטוק ועד ל-3 הופעות בטלוויזיה הלאומית. השנתיים האחרונות לימדו אותי רבות, אבל אם הייתי צריך לסכם את הכל במילה אחת, זו הייתה ׳חמלה׳.
