18 תמונות שישנו את ההשקפה שלכם לגבי כדור הארץ והיקום

חלפו רק 60 שנים מאז שהלווין הראשון שוגר אל החלל ותוך זמן קצר בלבד, למדנו כיצד לבנות חללית שיכולה להגיע לפלנטות אחרות. אנחנו עדיין יודעים מעט מאוד לגבי היקום, אבל בזכות גשושיות וטלסקופים, אנחנו יכולים כעת לראות ולצלם אובייקטים מרוחקים מאוד בחלל.

צוות האתר שלנו אסף עבורכם את התמונות הפופולריות והיפות ביותר שמאפשרות למדענים שלנו לעדכן את ההבנה שלנו לגבי כדור הארץ, מערכת השמש והיקום כולו. ובסוף המאמר הזה, ישנו בונוס מדהים לגבי האנושות.


צדו האחר של הירח על רקע כדור הארץ


© NASA/NOAA


כפי שאתם יודעים, הלוויין הטבעי שלנו תמיד פונה אלינו עם אותו הצד. העניין הוא שהזמן שאורך לירח לסבוב סביב השמש שווה לזמן שדרוש לירח להשלים סיבוב אחד סביב צירו. בכל מקרה, אנחנו לא רואים את הירח באותו האופן כל הזמן. לדוגמה, בקוטב הצפוני, אנחנו רואים את הקוטב הדרומי בעוד שבאנטרקטיקה, אנחנו רואים את הקוטב הדרומי.

האבולוציה של פלוטו


© NASA/Alan Stern (Southwest Research Institute), Marc Buie (Lowell Observatory), NASA and ESA   © Johns Hopkins University/APL/NASA   © NASA/ESA/SRI(M. Buie)

פלוטו הפסיק להיות כוכב הלכת ה-9 במערכת השמש ב-2006 וכעת הוא כוכב לכת ננסי יחד עם שכניו, אריס וקרס. דרך אגב, אריס הוא הסיבה מדוע פלוטו איבד את מעמדו ככוכב לכת: אריס היה מועמד להפוך לכוכב הלכת העשירי במערכת השמש אבל במהלך הדיון על כך, מדענים החליטו שלא אריס ולא פלוטו קרובים דיו להגדרה הקלאסית של כוכב לכת.

שח מט, חברי ארגון כדור הארץ השטוח


© amazed_spirit/reddit

התמונה הזו צולמה בפסגת האוורסט ולדעת הצלם, אמור לשים קץ לתיאוריית כדור הארץ השטוח. בכל מקרה, ישנה דעה הגורסת שבגלל עדשת עין הדג בה נעשה שימוש במצלמה, התמונה נראית מעט מעוקלת. אבל הבעיה החשובה ביותר בתמונה הזו שמשכה תשומת לב היא כמות הזבל על הר האוורסט כולל הדגלים שנזנחו ע״י האנשים שהגיעו לפסגה.

ערפילית הבועה


© NASA/ESA/Hubble Heritage Team/spacetelescope

ערפילית הבועה נמצאת כ-7,100 שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים קסיופיאה. קוטרה הוא כ-7 שנות אורך, שהם 1.5 פעמים המרחק בין השמש ושכנה הקרוב ביותר, אלפא קנטאורי. הערפילית נתגלתה ב-1787 ע״י וויליאם הרשל, אבל הצלחנו לקבל תמונה מפורטת רק ב-2016 בזכות טלסקופ החלל האבל (Hubble).

גילו של הכוכב שמרכיב את הערפילית הזו הוא ג-4 מיליון שנים ומסתו 45 פעמים המסה של השמש. מדובר בכוכב חם באופן קיצוני. אורח החיים שלו לא ארוך מדי ולדברי מדענים, תוך 10-20 מיליון שנים, הוא יתפוצץ ויהפוך לסופר נובה.

שיגור הפלקון 9 יחד עם הלוויין 30W-6


© SpaceX/Public Domain/flickr

ב-6 במרץ, 2018, פלקון 9 יצר קשר לוויני עם המסלול הכבידתי של כדור הארץ שיעבוד במשך 15 שנים. זהו השיגור ה-15 במספר של SpaceX, והלווין הוא הגדול ביותר שהחברה של אילון מאסק שיגרה אי פעם.

פלקון 9 הוא מיוחד בגלל שבשלב הראשון שבו ניתן להשתמש פעמים רבות, אבל הפעם הוא לא הצליח לנחות בשל תקלות טכניות.


האטמוספירה של כדור הארץ והירח


© sirferrell/reddit

תמונה של הירח מול אטמוספירת כדור הארץ

תחנת החלל העולמית (ISS) מול הירח


© johnkphotos/reddit

האלמנט הראשון של תחנת החלל העולמית שוגר למסלול הכבידתי של כדור הארץ ב-1998. היום, ISS נמצא כ-400 ק״מ מעל משטח כדור הארץ ומהירות הסיבוב שלו היא כ-27,000 ק״מ בשעה. היום, מחירה המלא של התחנה מוערך ב-150 מיליארד דולר.

התפרצות פסגת סריצ׳ב באיים הקוריליים


© The High Fin Sperm Whale/wikipedia

פסגת סריצ׳ב נמצאת על האי מטואה, שהוא אחד האיים באיים הקוריליים. מדובר בהר געש פעיל שהתפרץ 11 פעמים ב-250 השנים האחרונות. ההתפרצות האחרונה הייתה ב-2009, והאסטרונאוטים של ה- ISS צילמו את זה. ההתפרצות הייתה כה עוצמתית שהיא גרמה לחוף להתארך בחצי קילומטר.

Curiosity עושה סלפי על רקע הנוף של מאדים


© NASA/JPL-Caltech/MSSS

מעבדת החלל של מאדים – זהו שמה הרשמי של Curiosity שחוקרת את פני השטח של מאדים מאז 2012. בזכות Curiosity, מדענים למדו על כמות הקרינה שהמשתתפים בנסיעה למאדים יספגו. מדובר בקרינה שהיא פי 300 יותר מהנורמה השנתית עבור אנשים שעובדים בכורים גרעיניים. זו הסיבה מדוע מספר הימים המקסימלי שאדם יכול לבלות על מאדים הוא 500 ימים.

גבשושית באמצע שביל החלב


© NASA/ESA/T. Brown/hubblesite

מרכז הגלקסיה שלנו נמצא 27,700 שנות אור מאיתנו והוא החלק הפעיל ביותר של שביל החלב בו נוצרים כוכבים חדשים. הגבשושית עצמה דחוסה ומורכבת מכוכבים ישנים. האמונה הרווחת היא כי במרכז הבית שלנו, ישנם 2 חורים שחורים, אחד גדול יותר פי 43 מיליון מהשמש.

מאדים נמצא 80467200 קילומטרים מכדור הארץ


© NASA/ESA/the Hubble Heritage/hubblesite

במאי 2016, המרחק בין מאדים לכדור הארץ היה 80 מיליון קילומטרים, מה שאפשר לטלסקופ האבל ״להעיף מבט מקרוב״ על אובייקט שנמצא במרחק של 30×50 ק״מ. אתם יכולים לראות את העננים מעל הקטבים של הכוכב האדום, ״מכתש קאסיני״, מכתש Huygens (יוג׳נס), ומכתש Schiaparelli (שיאפרלי). אגב, מדענים חושבים שהמכתשים במאדים היו מלאים פעם במים, ושבמכתש קאסיני היו יותר מים מימת באיקל.

התמונה המפורטת ביותר של ערפילית הסרטן


© NASA/ESA/spacetelescope

ערפילית הסרטן בקבוצת הכוכבים טאורוס (שור) היא למעשה שייר של סופרנובה בה חזו אסטרונומים סיניים ב-1054. ישנו כוכב ניוטרוני במרכז הערפילית שגם היא תוצר של פיצוץ. קוטרה הוא בין 20 ו-30 ק״מ והמסה שלה קרובה למסת השמש.

כוכב שנוצר 4.5 שנות אור מקבוצת הכוכבים ברבור


© NASA/ESA/the Hubble Heritage/hubblesite

זחל החלל הזה הוא כוכב בהתהוות שאוסף חומר בעזרת הגז הסובב אותו. מדענים לא בטוחים לחלוטין האם ״עובר״ החלל הזה יצליח לצבור די מסה בגלל הכוכבים הסובבים אותו בצורת O. כוכבים אלה (ישנם רק 65 כאלה בכל היקום הנראה לעין) הם האובייקטים הבהירים והחמים ביותר בחלל.

כוכבים כאלה הנמצאים בסמיכות לכוכב בהתהוות, יהיו בהירים וגדולים יותר מהשמש, והקרינה שלהם עשויה להרוס את ענני הכוכבים.

התמונה הראשונה שצילם ניל ארמסטרונג על הירח


© NASA/Public Domain/wikipedia

ב-21 ביולי, 1969, האסטרונאוט האמריקני ניל ארמסטרונג צעד את הצעד הראשון על הירח ואמר את המשפט המפורסם, ״צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות״. 15 דקות לאחר שצעד ארמסטרונג על הירח, הצטרף אליו בול אלדרין. היה זה עידן חדש בכל הנוגע לתגליות בחלל.

אגב, השקית הלבנה בתמונה היא שקית זבל.

״מסורית״ של התמונות האחרונות של שבתאי שנגרמו ע״י קאסיני


© NASA/JPL-Caltech/Space Science Institute

ב-15 בספטמבר 2017, גשושית קאסיני נכנסה לאטמוספירה של שבתאי וחדלה להתקיים חודש לפני יום הולדת ה-20. היא עבדה במשך 20 שנ ים, סיפקה למדענים מידע רב אודות שבתאי, והלווינים שלה, סיפקו לנו תמונת מדהימות של ענקית הגז הזו.

ערפילית הצעיף (Veil)


© NASA/ESA/Hubble Space Telescope

במרחק של כ-1470 שנות אור מכוכב הלכת שלנו, ישנה ערפילית מצועפת שהיא שייר של סופרנובה. היא כל כך גדולה שלמרות המרחק העצום, גודלה הוא פי 5 מגודלו של ירח מלא. יתרה מזאת, בגלל גודל הערפילית, מדענים העניקו שמות לחלקים שונים בערפילית.

ערפילית הסליל


© Hubble Helix Team/Public Domain/wikipedia

אחד האובייקטים היפים ביותר וגם יוצאי הדופן ביקום הנראה לעין, היא ערפילית הסליל, או כפי שהיא מוכרת – ״עין האלוהים״. היא נמצאת במרחק של כ-650 שנות אור מהשמש והיא האובייקט הקרוב ביותר מסוגו. מעניין לדעת שהערפילית הזו הופיעה בזכות כוכב דומה לשמש. הוא סיים את אורח חייו והפך לננס לבן. פירוש הדבר הוא שתוך 6 מיליארד שנים, תהיה ״עין האלוהים״ נוספת במקום השמש.

התמונה העדכנית ביותר של צדק, מאי 2018


© NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Gerald Eichstäd/Seán Doran

גשושית החלל ג׳ונו צילמה תמונה יוצאת דופן של צדק. היא צולמה מזווית ייחודית בה נראה כתם אדום שהוא סופה בלתי ניתנת לעצירה בהמיספרה הצפונית. חוץ מזה, אתם יכולים לראות סופות אחרות על כוכב הלכת אבל רובן קטנות לכן זוהי המוכרת ביותר. ערכה של התמונה הזו, לדברי המדענים, היא שכוכב הלכת הזה צולם בצבעיו הטבעיים ולכן יכול לשמש עזר רב בעת המחקר.

בונוס: אם היינו מערימים את כל בני האנוש בגרנד קניון, לא היינו אפילו מתקרבים למילויו.


© Vsauce   © Google Earth

אילו מהתמונות הללו הדהימה אתכם יותר מכל? שתפו אותנו בתיבת התגובות בהמשך!