20 הוכחות לכך שמערכות יחסים אוהבות בין אחים חייבות להיות מתובלות בהומור חריף

מערכות יחסים בין אחים אינן פשוטות, במיוחד בילדות. המעבר בין המחשבה ״אני אוהב/ת אותך, אחי/אחותי״ לבין ״הלוואי ולהורים שלי היה כלב״ הוא כה מהיר ומתרחש לעתים 20 פעמים ביום. אבל הדבר העיקרי הוא שלילדים עם אחים תמיד יש שותף למשחקים ומעשי וונדליזם, שנשארים איתנו כל החיים.

צוות האתר שלנו מאמין שלחיות במשפחה גדולה מעניק לילדים חוויות בלתי נשכחות שמאפשרות להם להגיב בהומור לכל סיטואציה. אחרי הכל, רק מעט אנשים יכולים לשלוף בדיחה במיומנות כה גדולה כמו האחים והאחיות שלנו, שאותם אנחנו מכירים כמו גב כף היד שלנו.


* בגיל 27 עברתי משבר בו חשבתי, ״האם יש חיים אחרי גיל 30?״. במשך 3 שנים סבלתי מ״קץ הילדות״ וכולם ראו זאת אך העדיפו להתעלם מהנושא כדי לא לפגוע בי עוד יותר. ביום הולדתי ה-30 אחי הצעיר בירך אותי במילים: ״ברוכים הבאים לעשור הרביעי״.

* בגיל 15-16 קיבלתי קטנוע. שני האחים שלי היו בגיל 12-13. יצאתי איתם החוצה – הם כמובן, היו מאושרים בשל כלי התחבורה החדש. אמרתי להם: ״אני אקח אתכם לסיבוב, רק אל תספרו לאף אחד״. 2 הראשים הנידו בחיוב והבטיחו שלא יאמרו מילה. הסעתי אותם כמובן, בזהירות יתרה, עד שאני אפילו לא זוכר אם בכלל הנעתי אותו. חזרנו הביתה, והבטחנו שנשמור את הסוד הזה לעצמנו. כשנכנסנו, הם רצו לאימא וצעקו: ״אימא! נסענו מהר על האפנוע, רק אל תספרי לאף אחד, זה סוד!״ אימא הסתכלה עלי ואמרה, ״אל תדאגו, אני לא אספר לאף אחד״. כנראה הם לא הבינו.


* אני בת 29, אחותי בת 26. פעם עשינו קצת רעש בדירה והשכנים התקשרו בזעם למשטרה. כמובן, לא היה לנו מושג. כשהם נקשו על הדלת, לא שמענו את הדפיקות מיד. כשפתחתי אותה, ראיתי בחור עם זעם בעיניים, צורחת בכל חדר המדרגות: ״מה אתן עושות! אתן מפריעות לאשתי!״ לאחותי לא היה דבר לומר פרט ל:״בסך הכל השתעשענו…״

* כשהייתי קטנה, הייתי פטפטנית ודביקה. לעתים קרובות, הייתי משגעת את אחותי הגדולה (הפרש הגילאים בינינו הוא 18 שנים) וכדי להיפטר ממני, הייתה נותנת לי סוכריית טופי. היא המליצה לי לנגוס בסוכריה, אך אני אהבתי ללקק אותה, אמרתי לה שזה יותר טעים ככה. היא הבינה שהיא צריכה לתת לי סוכריות קשיחות יותר, כדי שיהיה לה שקט ממני לזמן ארוך יותר.

* לילה אחד צפינו בטלוויזיה בחדר של ההורים, ואני שיחקתי עם השלט והמילים ״קנה״ הופיעו על המסך. שאלתי את אחי למה הכוונה, והוא אמר לי שכך אפשר להזמין ממתקים וסוכריות מחנות מקומיות ולאסוף אותן ביום הבא. לחצי על הכפתור שוב ושוב. בעל החנות נראה מבולבל כשניגשתי לדלפק ואמרתי לו שבאתי לאסוף את ההזמנה שלי.

* הייתי אז בן 5, אחי בן 10 ופעם אחת אימא שלנו נתנה לנו כסף לקנות גלידה. ניגשנו לדוכן ליד הבית, קנינו גלידות בגביעי קרטון, ובדרך הביתה אכלנו את הגלידה לאט. אז אחי אמר: ״מי יאכל מהר יותר את הגלידה?״ התחלתי לאכול את הגלידה במהירות עם כפית העץ, והבנתי שהקרב יהיה קשה ואין לי ממש סיכוי. לפתע הבנתי שאחי לא כל כך מנסה לנצח. כשסיימתי את הגלידה, צעקתי, ״ניצחתי!״. אחי אמר באדישות, ״יופי. עכשיו לך אין גלידה ולי יש״. בכיתי מעצבים.


* ההורים שלנו העריצו את ג׳ו דאסין, והשירים שלו התנגנו בבית שלנו דרך קבע. האח הצעיר, בן 4, התאהב בו גם כן. היה לנו שכן בשם רמי עם תספורת דומה לזו של ג׳ו. פעם אחת אני ואחי הגדול התבדחנו ואמרנו לו שזה ג׳ו, הוא פשוט מסתתר מפני המעריצים תחת שם בדוי. הילדף כמובן, לא ידע שג׳ו הלך לעולמו לפני שנים רבות. לאחר מכן אחי החל להשקיף על השכונה באדיקות. יום אחד הוא ראה את רמי יוצא לזרוק את הזבל ומיהר אליו. השכן, שהיה נבוך מאוד, ניגש להורים שלי ואמר: ״הבן שלך חיבק אותי ואמר לי שהוא אוהב את השירים שלי. הוא שאל אם אני יכול לשיר עבורו שיר אחד. התבלבלתי ואמרתי שכן״. אגב, הוא היה וטרינר.

* אני זוכר שחזרתי הביתה יום אחד, ואחותי ביקשה שאזמין לה מהאינטרנט כמה קליפסים לשיער בזול, במקום בו מעניקים שוקולד על כל קניה. ובכן, חשבתי לעצמי שזה לא רע: זה זול, ואני מקבל גם חטיף. כשלא הייתי בבית, סבתא שלי הגיעה והחרימה את כל השוקולדים שקיבלתי.

* מאז הילדות, אני ואחי מתחרים זה בזו (אני הצעירה). רבנו, צעקנו אחד על השני. ההורים שלנו אפילו הענישו אותנו יחד. זה הגיע למצב בו צריכים להרחיק אותנו האחד מהשני. התבגרנו. אני בן 29, הוא בן 34. הריב בינינו הפסיק כשאמרתי לו שהוא בעל נהדר, שהעבודה שלו טובה יותר משלי והוא גבר נאה. הוא חייך אלי ואמר לי שאני יותר מוצלחת ממנו. ככה חזרנו לריב. בסוף החלטנו שנערוך תחרות בין אשתו ובעלי. הבטנו בהם והתחלנו לצחוק.

* בימים בהם המצלמה האישית שלנו לא הייתה יכולה לצלם תמונות מיידיות, דודנית שלי העמידה פנים שהיא מצלמת תמונה שלי, צילמה תמונה של קוף וטענה שזו התמונה שלי. עברו כבר 80 שנים מאז, ואני עדיין לא מקבלת את ההתנצלות שלה.

* כילד, גיליתי שהצללית הכחולה של אימא שלי זה איפור שניתן להסרה ומרחתי אותו על עצמי. אמרתי לאחי שעשיתי את זה עם עט כדורי. הוא החליט מיד לחקות אותי וצבע את כל הפנים שלו בעט כדורי.

* אחי ואני נהנים לאתגר אחד את השני באתגרים אבסורדיים. היינו גורמים אחד לשני להסתובב בבגדים משונים או לדבר מוזר במשך שבועות ומול כולם, וזה גרם לכל הסובבים מבוכה אדירה. אבל המתיחה האהובה עלי קשורה לחג המולד: נאלצתי להתחפש לתרנגולת, להיכנס ל-KFC ולצרוח: ״שלא תעזו לאכול את הילדים שלי!״. מאוחר יותר התחלתי לצאת עם מישהו, שאמר שהוא היה בסניף ברגע שזה קרה, והתאהב בי מיד.

* כילדים, חבר שלי נהג לעשות צחוק מאחותו הצעירה. הוא, אחותו ואימא שלו נהגו לשבת במטבח, ולאכול כופתאות. כשאחותו הייתה מסתובבת לרגע, הוא היה מוסיף לצלחת שלה כופתאות נוספות, והיא הייתה שואלת בפליאה: ״מנין מגיעות הכופתאות האלה?״ והוא היה עונה: ״כל פעם שאת מסתובבת, נולדות כופתאות חדשות״. לאחר מכן, היא התחילה לאכול מהר יותר ולא הסתובבה אפילו לרגע.

* כילד, אהבתי לשטוף כלים. כשההורים שלי עזבו למשך היום, הם נתנו לי ולאחותי מטלות: אחותי הייתה אמונה על הניקיון, ואני הייתי צריך לשטוף כלים. אז, אחרי שההורים שלי עזבו, אחותי אמרה לי שהיא תרשה לי לשטוף כלים רק אם אהיה אחראי גם על יתר הניקיון. אני שמחתי ועשיתי את שתי המטלות. כשהייתי בן 10, הבנתי באיזו אכזריות אחותי ניצלה אותי.

* אחי, למרות העובדה שהיה מבוגר ממני ב-7 שנים, היה אותוריטה נפלאה עבורי. פעם אחת הוא אמר לי שעלי לאכול מזון לחתולים, וכך אהפוך לחתוך. כמובן שממש רציתי להפוך לחתולה שלנו, אז אכלתי את המזון לחתולים שהיה ברשותנו. כל המשפחה שלי צחקה!

כיצד האחים והאחיות שלכם עשו מכם צחוק? מי יותר גדול?