8 בעלי חיים שלא היה לכם מושג שהם קשורים זה לזה

מעניינים

הערכות בנות ימינו קובעות שמספר הזנים על כדור הארץ נע בין 5.3 מיליון וטריליון. כל דבר בין חרקים קטנים ביערות הגשם ועד ללווייתן הכחול הענק המצוי באוקיינוסים. זה נשמע כאילו שטח המחייה של כוכב הלכת שלנו הוא מגוון מאוד ואיננו קשור בשום צורה, אך אם נעיף מבט מקרוב, יתגלו קשרים משונים.

צוות האתר שלנו רוצה להציג בפניכם כמה אילנות יוחסין מדהימים, המחברים בין בעלי חיים שנראה כאילו אין קשר ביניהם במבט ראשון.

לווייתנים ופרות

© Shutterstock.com, © Shutterstock.com

דמיינו כמה קשה היה להשיג חלב לקערת דגני הבוקר שלכם אילו מקור החלב העיקרי היה…לווייתנים. זה נשמע קצת משונה, אבל אתם תופתעו לשמוע את האמת.

ללווייתנים ופרות יש אב קדמון משותף – יונק קטן עם רגליים דקות ופרסות שחי בדרום אסיה ונקרא אינדוהיוס (שפירושו, ׳החזיר של הודו׳). למרות שהיצורים הללו (שהזכירו בגודלם דביבונים או חתולים ביתיים) היו מצויים לרוב על היבשה, הייתה להם מערכת יחסים ייחודית עם הנהרות הסמוכים. ראיות מציאות שאינדוהיוס השתמש במים כמקום מבטחים מפני טורפים – ההתפתחות של הרגלי תזונה ימיים הגיעה מאוחר יותר.

הראייה החזקה ביותר לכך שפרות ולווייתנים הם ׳בני דודים׳ מגיעה מבדיקה מולקולרית של השניים. מסתבר שהיצור החי הקרוב ביותר ללווייתנים הם קבוצה של בעלי חיים מפריסי פרסה שנקראים ׳מכפילי פרסה׳ (artiodactyls) וכוללים פרות, חזירים, היפופוטמים וג׳ירפות. תארו לכם אילו היה מתרחש מפגש משפחתי שכזה באחת מחופשות החג.

בני אדם וקנגורו

© Shutterstock.com, © Shutterstock.com

אתם נגד קנגורו בתחרות ריצה – מי מנצח? אנחנו לא רוצים להיות מבשרי בשורות איוב אך קנגורו יכול לרוץ במהירות של עד 70 קמ״ש בעוד השיא של יוסיין בולט הוא כ-44 קמ״ש (ולא שאנחנו מניחים הנחות, אבל די ברור שאתם לא יוסיין בולט). לכן קנגורו בסך הכל בנוי בצורה שונה מאיתנו בני האדם?

לא אם אנחנו מדברים גנטיקה. DNA של בני אדם וקנגורו הוא בעל דמיון בלתי ניתן להכחשה.

למרות שהתפצלו מהעץ המשפחתי שלנו, קנגורו עדיין חולק רגש עם בני הדודים הרחוקים שלו – אנחנו. מחקרים מראים שקנגורו מנסה לתקשר עם בני אדם ולבקש את עזרתם באמצעות ׳הצבעה׳ לכיוונים שונים. התנהגות זו מצויה גם בקרב בעלי חיים מבויתים כמו כלבים.

פילים ותחש נהרות (פרת ים)

© Depositphotos.com, © Depositphotos.com

תחש הנהרות קרוי לעתים קרובות בשם פרת ים וזה די לא מובן. ״ברור״ לעיני כל שהם יותר ״פילי ים״. אתם לא רואים את זה? בואו נביט מקרוב.

מסתבר שפילאים (קבוצת בעל חיים הכוללת את הפילים, הממוטות והמסטודון) חולקים אב קדמון משותף עם תחש הנהרות. חרף העובדה שידע שלנו אודות אבולוציית תחש הנהרות לוקה בחסר, נטען כי יצורים אלו התפתחו מיונק בעל 4 רגליים (שהופיע לפני כ-55 מיליון שנים).

פילים ותחש הנרות גם דומים מבחינה ויזואלית (חדק גדול אינו אחד מהם). הגוף שלהם מכוסה בשערות המזכירות סיבים. תחש הנהרות משתמש בהם כדי לנווט עצמו בסביבתו (באמצעות חישת ויברציות).

מדוזות ואלמוגים

© Depositphotos.com, © Depositphotos.com

האחד משוטט לו בים בחופשיות, בעוד האחר ניצב כמו צמח (ומחובר לקרקע במקום אחד), אך האמת היא שמדוזות ואלמוגים הם בעלי חיים, שניהם. וכן, הם גם די קרובים זה לזה.

הם שייכים לקבוצת בעלי חיים עתיקה בשם ׳צורבים׳. חברי הקבוצה הזו אינם בעלי איברים, כמו ריאות ולב. אין להם מוח ובמקום זה יש להם רשת עצבית המכסה את גופם. למדוזות ואלמוגים יש גם כלי תקיפה משותפים – הם משתמשים בזרועות שלהם כדי לעקוץ שוחים בקרבת מקום.

חרף היותם ״בני דודים״, מערכת היחסים בין 2 המינים הללו אינה תמיד סוגה בשושנים. לפעמים אלמוגים חוברים זה לזה ופוצחים במתקפה מתוזמנת כנגד בני המשפחה הניידים שלהם – המדוזות. כשמדוזה עושה טעות ושוחה קרוב מדי לריף האלמוגים, אלמוגים מסוימים ילכדו את הטרף שלהם בזרועותיהם הזעירות ויאחזו בהם חזק. אחרים מצטרפים מיד למסיבה, ולוכדים בצורה מושלמת את המדוזה.

זו עבודת צוות.

ציפורים ודינוזואורים

© Depositphotos.com, © Depositphotos.com

מה קדם למה – הביצה או התרנגולת? מסתבר שהתשובה האמיתית היא…דינוזאורים!

הציפורים שאתם רואים מנפנפים בכנפיהם סביבכם התפתחו מתרופודים (קבוצה של דינוזאורים מהלכים על 2 וכוללים את הולוצירפטור הערמומי ואת הטירנוזאורוס רקס האגדי). אך השינוי המושלם מטי רקס לתרנגולת הצהובה והפרוותית לא התרחש בן לילה.

מאובנים המשיכו להיווצר והציגו בפנינו מינים ברי חלוף. ב-2018, פלאונטולוגים סיניים גילו inguofortis perplexus בן 127 מיליון שנים. התגלית הייתה נקודה חשובה בהתפתחות התעופה – כשציפורים איבדו את זנב הדינוזאורים שלהם אך פיתחו מניפת נוצות שמצויה בזנב הציפור המודרנית.

קיפודן הנמלים והברווזן

© Depositphotos.com, © Depositphotos.com

רגע, יונק שמטיל ביצים כן, שימו לב ל-2 היצורים המוזרים הללו (שקשורים האחד לשני).

קיפודן הנמלים והברווזן הם חלק ממשפחת יונקים בשם ׳יונקי הביב׳. חרף דמיון גנטי רב, הם שונים זה מזה במגוון דרכים. לדוגמה, קיפוד הנמלים אוכל חרקים כמו נמלים וטרמיטים, והברווזן הוא קרניבור.

רבים מן ההבדלים הללו הם גם די ברורים. אתם רק צריכים להביט מקרוב – לקיפודן הנמלים אף ארוך ודק, והוא מצטיין בהרחת חרקים טעימים. ובנוגע למקור הדק של הברווזן הדומה בצורתו לברווז – הוא מכוסה באלפי קולטנים המתפקדים כגלאי למציאת הטרף.

סרטני פרסה הם ללא ספק אגדה מתקופת קדומה – הם קרויים ׳מאובנים חיים׳ והם בני יותר מ-480 מיליון שנים, מה שהופך אותם לעתיקים יותר מדינוזאורים. אך אל תתנו לשם להתל בכם. סרטני פרסה שייכים למעשה לקבוצה בשם ׳בעלי כליצרות׳ (שכוללת עכבישים ועקרבים).

היצורים הקדומים הללו הם בעלי תכונות משונות רבות. לדוגמה, חרף הראייה המוגבלת שלהם, העיניים שלהם רגישות לאור פי מיליון בלילה מאשר ביום. המאפיין הייחודי ביותר בהם הוא דמם הכחול. הוא מכיל תאים חיסוניים רבי עוצמה הרגישים מאוד לבקטריות רעילות. כשבקטריה נוכחת, תאי מערכת החיסון מתאגדים סביבה, ומוודאים שסרטן הפרסה לא נותר ׳בלתי חמוש׳.

כמה מגוחך זה יהיה אם הנסיך בסיפור מעשיות היה מגיע כשהוא רכוב על …קרנף לבן. חרף העובדה שזה נשמע מוזר, סוסים וקרנפים הם חלק מאותה קבוצה הקרויה בשם ׳מפריטי פרסה׳ ולהם אב קדמון משותף.

מאובנים של בעלי חיים הקרויים Cambaytherium thewissi נמצאו לפני כמה שנים בהודו. בזכות המאפיינים שלהם המזכירים טפיר אומרים שבעלי החיים הללו קשורים לכל מפריטי הפרסה החיים כיום.

עובדה מרתקת אודות קבוצת בעלי החיים הזו היא שהם משתמשים בבוהן האמצעית שלהם כדי לתמוך במשקלם. במקרים קיצוניים כמו סוסים בני ימינו, הבהונות הנותרות התמזגו לחלוטין עם האמצעית – פרסות מאפשרות להם לכסות מרחק רב יותר בריצה ובמהירות גבוהה.

איזו קרבה משפחתית גרמה לכם לתהות? האם אתם מכירים זוגות נוספים שהקרבה ביניהם משונה?